ה היה בערב שבת לפני שבועיים וחצי. במסכים הגדולים ברובע השיעי של דרום ביירות נראתה שוב דמות המזכיר הכללי של חיזבאללה. חסן נסראללה דיבר שם על פיגוע התגמול שביצעו אנשיו נגד צה״ל ב־28 בינואר ובו נהרגו קצין וחייל, יוחאי קלנגל ז״ל ודוד ניני ז״ל.
דבריו נועדו לחזק את מסר ההרתעה שהארגון השיעי רצה להעביר לישראל, לבל תראה בו כוח חלש, למרות אתגריו הרבים בסוריה. בשלב מסוים הפך נאומו לבעל גוון אישי נדיר.
״כן, אנחנו כואבים ועצובים. ומשפחות החללים עצובות ובוכות. אנחנו אומרים להן - זה בסדר, תבכו״, התוודה נסרא ללה והסביר: ״אולי היה איזה יום, שבו לא נראיתי בוכה, כי הדברים האלה קשורים למאבק התקשורתי, הפוליטי, ללוחמה הפסיכולוגית. אבל הרחק מן המצלמות אני בוכה. אני אבא, כמו כל אבא״.
ארגון ג׳בהת א־נוסרה (חזית ההצלה) נאבק זה שנתיים כמעט בצבא לבנון וב־ חיזבאללה, ואף הפיל בהם חללים, אבל נכשל במאמציו לחדור אל לבה של לב־ נון ולהשתלט עליה, בדומה למה שעשו דאע"ש בעיראק ובסוריה.
השבעה בוחרים מתוכם את המנהיג. מועמדותו של חסן נסראללה מאושררת שוב ושוב, כי לפי ראשי התנועה, אין כעת תחליף טוב ממנו.
בימים אלה שותפים לוחמי חיזבאללה למבצע נרחב ביחד עם הצבא הסו־ רי והיועצים האיראנים לשחרור אזורים בדרום המדינה, ובראשם העיר דרעא. אתמול נודע כי מאז החל המבצע, לפני חמישה ימים, נהרגו לכוחות התוקפים 55 לוחמים, בהם גם קצין איראני. אין ספק כי למערכה הזו יצאה הקואליציה השיעית־עלווית לאחר שהעריכה כי מצבה הוטב באחרונה.
דבר אחד כבר ברור: מבין כל תנועות הג׳יהאד שקמו בעשורים האחרונים באזור, חיזבאללה עמדה באתגרים הקשים מכולן. ומבין המנהיגים שמסביב, חסן נסראללה, ללא ספק, הוא המעניין מכולם.
התרעות פיקוד העורף