אלו לא המהומות הראשונות שבולטימור חווה. לאחר הירצחו של ד"ר מרטין לותר קינג, בשנת 1968, חוותה העיר מהומות גדולות הרבה יותר. המשמר הלאומי הוכנס לעיר גם אז, אלפי תושבים נעצרו, בסופו של דבר המחאה דעכה. אבל נדמה כי עד היום בולטימור מלקקת את פצעיה, מתקשה להחלים.
“אף אחד לא פוגע בחממות שלנו", אומר דה ויט בחיוך, “אנשים כאן לא אוכלים ירקות טריים". מהחממה יוצאת ויויאן, אסירה לשעבר שעובדת במקום. היא מציגה בגאווה את התוצרת, מדברת על הירקות באהבה השמורה לחקלאי המעבד את אדמתו. אחר כך, מיוזמתה, היא קוטמת חסות טריות ומגישה לי. “תריחי", היא מבקשת. והנחיריים מתמלאים בריח של אדמה ומים ומשהו חדש. ריח של תקווה.
התרעות פיקוד העורף