"עברה עלינו פה תקופה מאוד דרמטית. השנתיים האחרונות היו קשות מאוד, אבל אני לא מאלה שמרימים ידיים", אומר שגריר ישראל בצרפת, יוסי גל, שמסיים בימים אלה קרוב לחמש שנות כהונה באחת התקופות הסוערות ביותר בצרפת וביחסיה עם ישראל.
"גם אם לא תהיה חזרה לתור הזהב של שנות ה־50 וה־60, כשבאתי לכאן היה לי חלום להחזיר עד כמה שאפשר קצת מהאינטימיות הזאת. סוף שנת 2013 היה פנטסטי מבחינתי, לראות את הנשיא הולנד מתקבל בכבוד ובידידות בישראל. ואז הגיע לכאן הטרור, הגיעה האנטישמיות, ותקופת צוק איתן לא הייתה קלה. אבל למרות זאת, יש עדיין הרבה מה לעשות כאן. עכשיו אנחנו יוצאים מן התקופה הקשה. בספטמבר יבואו לישראל שני שרים צרפתים, לאחר שתקופה ארוכה לא היו ביקורים כאלה".
גל, שפורש ממשרד החוץ לתפקידו החדש כסגן נשיא האוניברסיטה העברית לקשרי חוץ ופיתוח משאבים, הרבה יותר נינוח ושבע רצון כעת מאשר בתחילת תפקידו, כשהיה קורבן להתקפה מעל דפי אחד העיתונים בארץ. נועדה, לדבריו אז, לחסל איתו חשבונות ישנים ולכן במסגרתה הדליפו, למשל, תיאורים ארוכים ששלח על ביקוריו בקהילות היהודיות שבאו, לדברי מקטרגיו, על חשבון דיווחים בתחום המדיני. עוד טענו אותם מקורות כי גל לא גילה ידע ומיומנות בתחום המדיני, בין היתר בגלל חוסר שליטה מלאה בשפה הצרפתית. כמו כן, עלו נגדו טענות על הסכמתו להכנסתם של שני ספרי תורה, מתנת הקהילה היהודית, ללשכתו של ראש משלחת משרד הביטחון דאז, האלוף יוסי בן חנן, כדי להקים שם לכאורה בית כנסת. "אני ממש לא יודע מה עלה בגורלם של ספרי התורה האלה", אומר גל היום. "מכל מקום, לא הפכנו את השגרירות לבית כנסת". גם היום הוא עומד מאחורי סגנון דיווחיו המודלפים, שלפי אותה התקפה דאז, "הביך חלק מעמיתיו". "תמיד חשבתי שלצד הדיווחים היבשים יש מקום וחשיבות להסברי רקע ולתיאורי צבע. ואני, מה לעשות, אוהב לכתוב ויודע לכתוב", הוא עונה לתיאורו אז כ"שגריר בלוגר".
"ערב סיום התפקיד התבשרתי שממשלת צרפת החליטה להעלות אותי לדרגת מפקד בלגיון הכבוד (עיטור גבוה יותר מזה של אביר לגיון הכבוד, אות ההצטיינות הבכיר בפרוטוקול הצרפתי - ג׳׳ק). בשבועיים האחרונים הוזמנתי לסבב ביקורי פרידה אצל הנשיא, ראש הממשלה, שרי החוץ והפנים, נשיא הפרלמנט. כולם ביקשו להיפרד ממני. כל זה מהווה הכרה בחשיבות היחסים עם ישראל בצד הערכה אישית לאופן שבו מילאתי את תפקידי ומעיד על יחסי חיבה אישיים שהתפתחו. בתקופה הזאת היו עשרות ביקורים בדרג בכיר, כולל ביקור ראש הממשלה נתניהו בצרפת וביקור הנשיא הולנד בישראל. עשרות מושבי דו-שיח מדיני ואסטרטגי בין ישראל וצרפת. קיימתי מאות פגישות מדיניות. עמיתי לצוות המעולה של השגרירות ואני שלחנו אלפי דיווחים בכל הנושאים המדיניים שעל הפרק: הנושא הפלסטיני, הגרעין האיראני, דאע"ש והמלחמה בטרור. ערכנו מאות תדרוכים. נשאתי נאומים, לפעמים ארוכים מאוד, הופעתי בפני ועדות החוץ של הסנאט והאספה הלאומית. כתבתי שישה מאמרים בעיתונים החשובים ביותר בצרפת ונתתי ראיונות לכל אמצעי התקשורת החשובים. לעמדתנו הייתה נוכחות מכובדת בתקשורת בתקופה הקשה של מבצע צוק איתן".
גל, בן 65, מוותיקי משרד החוץ, החל את הקריירה שלו ב-1975 ומאז כיהן בשורה של תפקידים מרכזיים במשרד, שהאחרון שבהם לפני מינויו בפריז היה כמנכ"ל משרד החוץ. לפני כן שימש מנהל לשכת שגריר ישראל בארצות הברית, שגריר ישראל בהולנד, סמנכ"ל הסברה במשרד החוץ, משנה מדיני למנכ"ל ועוד. לפי עוד טיעון של משמיציו, הוא הגיע לצרפת במקרה, לאחר ששר החוץ דאז אביגדור ליברמן ביקש למצוא לו משרה מכובדת כשרצה להיפטר ממנו בתפקיד המנכ"ל. אבל גל, שביקש את המשרה, אומר כי היה מדובר בחלום חייו. "תמיד רציתי לשרת בצרפת והייתי חשוף מנעורי לתרבות הצרפתית. בני דורי גדלו עליה. צרפת הייתה הרפרנס כמעט בכל תחום", הוא אומר. "כחייל אני זוכר שכמעט כל חיל האוויר היה צרפתי. ולפני כן כילדים הלכנו לסרטים של אלן דלון, ז׳אן פול בלמונדו ולואי דה פינס. המוזיקה ששמענו הייתה של הקומפניון דה לה שנסון ואדית פיאף.
על מערכת היחסים בין ישראל וצרפת אומר גל: "אנחנו חולקים עם צרפת ערכים משותפים של דרך חיים, חופש ודמוקרטיה, ובתקופה זו אנחנו ניצבים מול אתגרים זהים: מלחמה בהקצנה, מלחמה בטרור. כשאני מסכם לעצמי את השנים האלה, ברור לי שצרפת היא מדינה חשובה לישראל בתור חברה קבועה במועצת הביטחון, אחד משני עמודי התווך של האיחוד האירופי, בית לקהילה היהודית הגדולה בעולם אחרי ארצות הברית וישראל, ובשנים האחרונות קהילת יהודי צרפת בישראל הופכת להיות אחת הקהילות המשמעותיות. לא במקרה יש כאן שגרירות כל כך גדולה עם נציגויות כמעט לכל משרדי הממשלה. יש דברים שגורמים לי סיפוק רב בצרפת, למשל פריחת התרבות הישראלית שהיא אולי השגריר הטוב ביותר: שנה אחרי שנה סופרים ישראלים זוכים כאן בפרסים חשובים. מוזיקאים ישראלים ממלאים אולמות. הקולנוע הישראלי מוקרן וזוכה להערכה. שיתוף הפעולה המדעי ושיתוף הפעולה הכלכלי: יוזמה שאני מאוד גאה בה היא ימי החדשנות צרפת־ישראל שנערכים לסירוגין בצרפת ובישראל. זאת בצד הנושא המרכזי, שהוא העשייה המדינית. יש לנו עם צרפת הרבה דיאלוגים אינטימיים בנושאים האסטרטגיים והאזוריים. חנכנו פה לפני כמה שבועות דיאלוג בין שתי המדינות בנושא האנטישמיות, שחשוב מאוד לנוכח מה שקורה פה בשנתיים האחרונות, ושיתוף פעולה חשוב בתחום השירות הציבורי. בסך הכל, יש פוטנציאל אדיר לקדם את היחסים האלה ולשגרירה עליזה בן נון (שגרירת ישראל לשעבר בבודפשט - ג״ק) שתחליף אותי יהיה הרבה מה לעשות״.
בניגוד למעורבות של נתניהו בפוליטיקה האמריקאית בסוגיית הסכם הגרעין, שמעוררת ביקורת רבה, הממשל הצרפתי, לדבריו של גל, אינו מתנגד לפעולת לובי של נציגי ישראל בסנאט הצרפתי, הנמצא בשליטת האופוזיציה, כדי לקדם את עמדותיה המנוגדות לעמדת הממשל. ״אני מאוד לא אהבתי את היוזמות שהיו כאן להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית״, אומר גל, ״אך כשההצעה הגיעה לסנאט, הבית העליון של הפרלמנט, הוא היה כמעט חצוי. אנחנו לא היססנו להתערב שם כדי להבהיר את עמדתנו. אני הופעתי בוועדת החוץ של הסנאט. דיברתי עם ראשי הסיעות. זה חלק מהעבודה הדיפלומטית שלנו. לא שמעתי הבעת אי נחת. לא פעם ולא פעמיים התבקשתי על ידי הסנאט לבוא ולהבהיר את עמדתנו בנושאים שונים, בין אם בדלתיים סגורות או במהלך ישיבה פומבית. בממשל כאן רואים זאת כיוזמה של הפרלמנט ומכבדים אותה״.
על היחסים בין שתי המדינות, העיבה בשנים האחרונות העלייה באנטישמיות. ״אני לא אשכח את הפיגוע בטולוז ב-2012, את הצעדה בפריז שבה קראו 'מוות ליהודים' ב-2014, וכמובן את הפיגוע בשבועון 'שרלי הבדו' ובמרכול ׳היפר-כשר' בינואר 2015״, מודה גל. ״להערכתי, הממשל הצרפתי מבין היטב את קריאת התיגר על הערכים של הרפובליקה. הייתי עם ראש הממשלה ואלס כאשר הציג את התוכנית המקיפה למלחמה באנטישמיות בפרבר קרטיי, שבו נאנסה שנה קודם לכן בדירתה צעירה יהודייה ובעלה נשדד״.
בעקבות האירועים, בחרו יהודים רבים לעלות מצרפת לישראל. ״בשנת 2014 ראינו כאן שיא בעלייה: 7,214 עולים״, מספר גל. ״אני שמח על כל יהודי שמגיע ארצה, אבל בוודאי הייתי שמח יותר לראות שהיהודים מגיעים מתוך בחירה ולא מתוך בריחה. העלייה הזאת מציבה בפנינו אתגרים בתחום הקליטה. למשל, בהכרה בתעודות, במיוחד בתחום הרפואה ורפואת השיניים. הממשלה עוסקת בבעיה זמן רב, ואני מקווה שהבעיה תיפתר בקרוב ושתהיה הכרה בתעודות האלה. להערכתי, אנחנו נראה השנה מספר דומה של עולים עם פרופיל קצת שונה: משפחות עם ילדים״.
בשבוע שלפני הראיון ערך גל טרק בהרי הפירנאים עם חבריו. לפני שנתיים הם חצו את קורסיקה ברגל. בשנה שעברה הוא רותק לפריז בגלל מבצע צוק איתן, וחבריו טיפסו לפסגת המון בלאן. ״צרפת היא ארץ יפה״, הוא אומר, אבל עכשיו גל, שפורש שנתיים לפני גיל הפרישה הרשמי, נמצא בדרכו חזרה לירושלים.
בניגוד לקורה לעתים בשגרירויות אחרות, לגל אין טענות עם סיום תפקידו כלפי משרד החוץ על דברים ש״עברו לו מעל לראש״ במגעים בדרג הגבוה בין שתי המדינות. ״שום דבר לא נעשה בלי ידיעת השגרירות ובלי לשתף אותה״, הוא קובע בפסקנות. האם הוא חש עייפות מהדיפלומטיה? ״להפך״, הוא מסכם. ״זה היה עבורי כבוד ועונג לשרת במשרד החוץ, ואני עוזב עם הזיכרונות הטובים ביותר. אני עדיין מלא אנרגיה, אבל רוצה להשקיע אותה במשימה החדשה של אחריות ליחסי החוץ של האוניברסיטה העברית. השירות באקדמיה, ובמיוחד באוניברסיטה שאני בוגר שלה, הוא עבורי אתגר גדול. יש במינוי הזה כל המרכיבים שכל כך מרכזיים בעיני: החזרה לירושלים, העיר שאני מכיר בה כל סמטה וכל אבן מאבניה, והערך העליון של ההשכלה הגבוהה בישראל. אני מתרגש לקראת התפקיד הזה״.
התרעות פיקוד העורף