אין מספרים שיכולים להעריך את זה. יש מעט מאוד מוחות שיכולים לקלוט את זה. המערה מלאת היהלומים של עלי באבא נראית כמו חנות תכשיטים זולים בהשוואה לזה, והמנורה של אלאדין מעולם לא חשפה אוצרות כמו ההבזקים מהלפידים שהשתקפו עבור מעט בני המזל שנכנסו לאולמות הקבורה אתמול", תיאר "הניו יורק טיימס" את הרגעים הראשונים של הכניסה לאולם הקבורה שבו שכנה המומיה השלמה של המלך הפרעוני מהמאה ה־14 לפני הספירה, תות ענח' אמון, בעמק המלכים בלוקסור ב־16 בפברואר 1923.
תות ענח' אמון, הפרעה ה־11 בשושלת ה־18 ששלטה במצרים העתיקה, שפירוש שמו הוא "הדמות החיה של האל אמון", היה בנו של אמנחותפ הרביעי, שבתקופתו הגיעה מצרים העתיקה לשיא עוצמתה. הוא שלט מגיל 9 עד גיל 18, אז מת בנסיבות מסתוריות. לאורך השנים היו תיאוריות כי הוא נרצח, סבל מסיבוכים רפואיים או נפגע בתאונת כרכרה, אך מחקר שפורסם בשנה שעברה העריך כי יש סבירות גבוהה שמותו נגרם מליקויים גנטיים.
להרתיע גנבים
חותמות שלמות; כיסינו אותו מחדש לקראת הגעתך; ברכות".
לאחר גילוי הקבר, במטרה להרתיע גנבים אפשריים ואת העיתונאים שביקשו לסייר בפנים, סיפר קרטר כי קללה מוטלת על כל מי שמפריע את מקום מנוחתו של המלך תות. שנה לאחר מכן, מת הלורד קרנרבון והצהובונים העצימו את מיתוס הקללה. אבל בפועל, רבים מהמעורבים בגילוי ההיסטורי דווקא הצליחו לשרוד עוד לא מעט שנים – קרטר מת בגיל 64 במרץ 1939, בתו של קרנרבון שגם נכחה בכניסה לקבר מתה בשנת 1980, ואילו ריצ'רד אדמסון, חבר הצוות של קרטר ששמר על אולם הקבורה במשך שבע שנים, הלך לעולמו בשיבה טובה בשנת 1982.
נפרטיטי, שמתה בסביבות גיל 40 בשנת 1330 לפני הספירה, הייתה הבכירה מבין חמש רעיותיו של אמנחותפ הרביעי ושותפה מלאה לרפורמות הדרמטיות שביצע, ובראשן ביטול האמונה באלים רבים ומעבר לאמונה באל אחד - אתון, אל השמש - והעברת עיר הבירה מתבאי (כיום לוקסור) לעיר חדשה, אחנתון. "היא הייתה הקליאופטרה של תקופתה", אמרה מישל מוראן, המחברת של הספר "נפרטיטי", ל"גרדיאן". "היא הייתה יפה ועשירה כמותה ובעלת עוצמה דומה – אם לא בעלת עוצמה רבה יותר".
הפרסום עורר גלים בעולם האגיפטולוגים. "אם נבחן את מה שאנחנו יודעים, אז אנחנו די בטוחים שיש קבר מלכותי בלתי גלוי מאותה תקופה בערך, כי יש לנו יותר מלכים מאשר קברים, ולכן ההיגיון אומר שיש עוד קברים שצריך למצוא", אמר טובי וילקינסון, חוקר מצרים מאוניברסיטת קיימברידג', לרשת CNN.
אם אכן יתברר שהתיאוריה של ריבס נכונה, זו תהיה בשורה מעודדת גם עבור הרשויות במצרים, שיוכלו להעלות מחדש על נס את היותה של המדינה אחת האימפריות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה האנושית העתיקה. השאלה היא אם הגילוי – אם אכן יתרחש – יצליח להשיב למצרים את התיירים שהיא כה מחכה שימלאו מחדש את רחובותיה ואת אתריה העתיקים, במיוחד לנוכח גל הטרור הקיצוני שפוקד את מצרים.
התרעות פיקוד העורף