מתי מסתיימת האידאולוגיה של דאעש ומתחיל בצע הכסף?

ד"ר חאלד אסעד, והריסת מקדש "בעל שמין" בעיר העתיקה תדמור, הפנו זרקור להרס השיטתי של אוצרות התרבות בידי דאע"ש. אבל מה עומד מאחורי המעשים הברבריים?

ג'קי חוגי צילום: ינאי יחיאל
הריסת עתיקות פלמירה על ידי דאעש
הריסת עתיקות פלמירה על ידי דאעש | צילום: רויטרס
2
גלריה

עשרה ימים אחר כך פוצץ הארגון את המקדש העתיק "בעל שמין", השוכן בין עתיקות העיר תדמור במדבר הסורי. הם השמידו את המקדש הזה בלבד, כדי שבעתיד יוכלו לפוצץ מבנה נוסף בעל ערך ולגרוף שוב תשומת לב בינלאומית. בדאע"ש נהנים לחזות בתסכולו של המערב הנוצרי ומסדרת הגינויים שמפרסמות בירותיו לאחר כל מעשה כזה. הייתה זו הפעם הראשונה מאז השתלט הארגון על תדמור העתיקה, לפני ארבעה חודשים וחצי, שאנשיו פוגעים בשכיות תרבותה. ימים מעטים לפני אותו פיצוץ, הם הרסו את מנזר "מאר אליאן" ליד העיר חומס, שגילו כ־500 שנה. העיר תדמור, אגב, הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי כבר ב־1980, וב־2013 הוכרזה כאתר בסיכון, בשל מלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה.

למרות הרוח הפונדמנטליסטית, הססמאות המחייבות והשם היומרני, ארגון המדינה האסלאמית רחוק מאוד מצייתנות לציווי הדתי. אם כבר, דומה שאין איסור שלא עברו עליו: רצח, שוד, סחיטה, עושק, גנבה ואונס. באחרונה התפרסמה בארצות הברית עדות ולפיה מפקד הארגון, אבו־בכר אל־בגדאדי, אנס את קיילה ג'יין מולר, עובדת סיוע אמריקאית שנתפסה בידיהם בסוריה, בטרם הוציאו אותה אנשיו להורג. התעללות מינית בנשים, שיעבודן לעבדות, רצח וחטיפה לצורכי כופר הם נוהלי קבע בשורות הארגון.


מדובר, אם כן, בארגון פשע יותר מכפי שהוא נציג של דת מוחמד. מטרותיו העיקריות של ארגון כזה הן צבירה של כוח וכסף. כוח – באמצעות כיבושים; וכסף – בשלל שיטות זרות לחוק, העיקרית שבהן היא השתלטות על שדות נפט והפקת רווחים ממכירתו. כמעט מחצית משדות הנפט המעטים בסוריה מצויים כיום בידי דאע"ש. בעיראק השתלטו לוחמי הארגון על עשרות מתקני נפט, והם מצליחים להפיק מהם כמות קטנה יחסית, המכניסה לקופתם כמיליון דולר ביום. אחד מלקוחותיו של הנפט העיראקי שבידי דאע"ש הוא בשאר אסד. אומנם דמשק עושה זאת בלית ברירה, שהרי היא זקוקה לנוזל השחור, אבל היא נהנית ממחירים אטרקטיביים שמציע הארגון, הנאלץ למכור את הנוזל בשוק השחור.

נוסף על כך, מטילים מפקדי דאע"ש מס גולגולת באזורים שנכבשו, בשווי ממוצע של 50 דולר לבית אב. וכשקופתם מאיימת להתרוקן, הם חוטפים בני עשירים תמורת כופר, או מחרימים לצמיתות כספי בנקים.

איך כל זה קשור לאסון תדמור? לצד העיסוק בחטיפות, כיבוש שדות נפט והטלת פרוטקשן, דאע"ש מתמחה גם בשוד עתיקות. סוריה ועיראק של ימינו הן ערש לתרבויות עתיקות ומפוארות, בראשן האשורית והרומאית. על אדמתן נותרו עשרות אתרים מתרבויות אלה, וגם פריטים עתיקים, שרובם נשמרו במוזיאונים. בעולם הרחב יש אספנים רבים המוכנים לשלם הון תמורת פריטים נדירים, אף אם נגנבו, ולאחסנם אצלם בחשאי.

"בעולם העתיק, מעשי הרס כאלה היו מקובלים", אומר הארכיאולוג ד"ר מוטי אביעם, ממכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית במכללה האקדמית כנרת. "כשהנצרות עלתה לשלטון, הם החלו להרוס מקדשים. כאשר הממלכה החשמונאית החלה להתפשט מיהודה צפונה, הם מחקו את מקדשם של השומרונים. התופעה הייתה מאוד מקובלת באותן תקופות. ככה התחלפו תרבויות. אנחנו, בעידן המודרני, לא הפסקנו את זה. זה שנעשינו מערביים וחובבי עתיקות, ופתחנו במחקר, לא שינה את טבע האדם. יצר האדם רע מנעוריו".

לדברי ד"ר אביעם, לצדו של מקדש "בעל שמין" שוכן מקדש נוסף, המכונה "בל". "מקדש 'בעל שמין' עמד כמעט בשלמותו", אומר הארכיאולוג הישראלי, "הוא נבנה במאה הראשונה לספירה, תחילת המאה השנייה. תוצר של התרבות הרומית המאוד מפותחת של תדמור. זו תרבות שמית, ערבית, שעברה תהליך של רומניזציה. 'בעל שמין' הוא אל סורי, הוא מכיל את השם 'בעל', הלקוח מהמקרא. זה ראש האלים במרחב הפיניקי־סורי, שאצל הרומאים קיבל את תפקידו של זאוס. על העמודים ועל האבנים היו כתובות, חלקן בכתב התדמורי. זהו כתב של אותה תרבות ערבית שהייתה שכנתה של ארץ ישראל".

לפי גרסתם הרשמית של אנשי דאע"ש להרס אוצרות התרבות העתיקה, בני הקיסרויות שקדמו לאסלאם נהגו כאלילים. מקדשיהם פגאניים, ולכן יש להשמידם. זהו ההסבר התיאולוגי שהם מספקים כדי להצדיק את מעשי ההרס של שרידי האשורים והרומאים בסוריה ובעיראק. אבל זהו כיסוי בלבד, שנועד לחפות על העיסוק העברייני החשאי שלהם בסחר העתיקות המכניס. בגדד ודמשק מודעות ליצר החמדני של אנשי דאע"ש, ואנשיהם הצליחו לסלק מאתרים עתיקים פריטים יקרי ערך, בטרם נפלו בידי לוחמי הארגון. כך עשו אנשיו של אסד בתדמור (ככל הנראה, בשיתוף פעולה הדוק עם ד"ר חאלד אסעד), וכך נהגה עיראק בטרם נפלה העיר מוסול, בקיץ 2014, ובה המוזיאון האשורי.

"הפטריוטיות", אמר סמואל ג'ונסון, "היא מפלטו של הנבל". ג'ונסון, לשונאי, משורר ומתרגם בריטי, ניסח את דבריו במרוצת המאה ה־18, ומן הסתם לא כיוון אותם לפונדמנטליסטים הדתיים, בוודאי לא למוסלמים מביניהם. אבל למימרתו הקלאסית יש תוקף גם כיום, מחוץ לגבולות אירופה, ולא רק בחברות החילוניות. אצל המדינה האסלאמית, הפטריוטיות המגונה היא האמונה באל. וכמו הפטריוטים של ג'ונסון – גם היא מוטלת בספק.

תגיות:
דאעש
/
עתיקות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף