דרור: "זה בקשר ל'מארס', אתם אלה שמייצרים או מייבאים אותו?
עובדת החברה: "מייבאים".
שי: "עם הפלסטיק אתם מייבאים אותו?"
עובדת החברה: "מה? לא, אנחנו לא מייבאים אותו עם הפלסטיק בפנים".
דרור: "איך מחזירים את זה?"
עובדת החברה העבירה את השיחה לעובד אחר שהסביר: "גילו בגרמניה תופעה של חתיכות פלסטיק באחד החטיפים, והחליטו ב'מארס' העולמית לאסוף את כל החטיפים מפס הייצור הספציפי הזה".
דרור: "אבל אם אכלתי את זה כבר?"
עובד החברה: "אם אכלת... לא בכל החטיפים הדבר הזה קרה".
שי: למי אני אמור להחזיר את זה אבל?"
עובד החברה: "אם אכלת ולא היו לך חתיכות פלסטיק...".
שי: "גם ככה יש לזה טעם של פלסטיק".
דרור: "אז יש פלסטיק בתוכי, אני לא יודע מה לעשות"..
שי: "אולי צריך לעשות לדרור 'רי-קול'. אתה מבין לאיזה תקלות זה גורם פה?"
עובד החברה: "איזה פיצוי נותנים על דרור, אבל?"
שי: "אם קניתי את ה'מארס' בסופר גדול בעיר שכנה, אני צריך לנסוע עד לשם כדי להחזיר אותו?"
עובד החברה: "לא, כל מי שצריך לאסוף ממנו את המוצרים, אנחנו נדאג לאסוף".
שי: "תשלחו אלי שליח הביתה לקחת את המארס?"
עובד החברה: "במיוחד בשבילך".
שי: "אבל זה חטיף מארס, בוא נזרוק אותו לפח ונקנה חדש".
עובד החברה: "חבל, עד שהוצאת כסף, מגיע לך לקבל אותו חזרה".
דרור: "כמה עולה מארס?"
עובד החברה: "הבעיה היא לא עם חטיפי מארס אלא עם חטיפי סניקרס".
דרור: "זה אותו דבר סניקרס ומארס?"
עובד החברה: "אותה החברה מייצרת את החטיפים".
שי: "אם המארס עולה ארבעה שקלים ואני צריך לתת לשליח טיפ 10 שקלים, יצאתי בנזק".
עובד החברה: (צוחק) "לא נעים. אנחנו נותנים לשליח את הטיפ ומכסים את האיסוף של כל המוצרים. אנחנו דואגים לזה מאל"ף את ת"ו".
דרור: "איך בכלל נכנס פלסטיק למארס?"
עובד החברה: "נברר מול המפעלים".
שי: "זה בגרמניה נכון? זה הגרמנים עוד פעם".
עובד החברה: " אין בארץ כמו החטיפים של מארס, לא בשירות ולא באיכות".
דרור: "איפה המנכ"ל, אגב? הוא במשרד תופס את הראש?"
עובד החברה: "הוא אוכל חטיפים".