"ולו רק כברירת-מחדל ובלי התלהבות, אבל ציבורים שהם בין לבין, עצמאיים, מיעוטים, היספאנים ושחורים, אני לא רואה שהם יצביעו עבור טראמפ, גם אם הוא יתמרכז לאחר שיזכה במינוי וינסה להראות מפויס. ויש לו רקורד. לקח לו שבוע לבדל את עצמו מהקו קלוקס קלאן. זה לא יאמן. או שזו בורות, או שזו גזענות או שזה השילוב. במובן הזה הילרי, לא מועמדת מלהיבה, תזכה מן ההפקר, אלא אם כן יהיה כאן איזה תיק פלילי או מחסום משפטי".
"החקירות לא מסתיימות וכמובן ילוו כצל קודר את מערכת הבחירות, אבל זה לא חלחל לפריימריז. במישור הפנים מפלגתי זה לא השפיע כהוא זה על השליטה המוחלטת שלה, בעיקר בציבורים שחורים, היספאנים, מיעוטים, המעמד הבינוני הנמוך ונשים. למרות שהיא נראית קצת עייפה ושמרנית וממסדית, היא הוכיחה עוצמה ארגונית ובזירה הדמוקרטית-פנימית המשחק הוכרע".
"אצל הרפובליקנים התמונה שונה לחלוטין", הדגיש פרופ' בן צבי, "כמובן שדונלד טראמפ ממשיך להוביל וביתרון ברור, הזוכה הגדול ב'יום שלישי הגדול', קרוז זכה בשתי מדינות ורוביו באחת. אבל השסע הפנימי, הקיטוב הפנימי במפלגה, מחזיר אותה אחורה לטראומה של שנת 1964, אז נוצר קרע, פילוג, שלא היה ניתן לאיחוי, בין המחנות בה, השמרני והמתון. התוצאה היתה שהזרם המתון או שנשאר בבית, או שחצה את הקווים למחנה הדמוקרטי, והתוצאה היתה ניצחון אדיר לג'ונסון. עכשיו, כשרוביו וקרוז נשארים במרוץ וממשיכים להתכתש זה עם זה, יש תוהו ובוהו, מלחמת התשה, מלחמת אזרחים, והממסד הרפובליקני - מושלים, סנאטורים, בית הנבחרים, המנהיגות והארגונים של המפלגה - בדאגה חמורה, חוששים מתבוסה נוסח 64'".
"בהנחה שיהיה קשה לבלום את טראמפ, המנהיגות הרפובליקנית תנסה לשמור ממנו מרחק", צופה פרופ' בן צבי. "הם ניסו להריץ את רוביו ואת ג'ב בוש ושניהם היו מפח נפש, כישלון טוטאלי. לכן הם יתמקדו בשימור מעמד הרוב של המפלגה בשני בתי הקונגרס ויצפו לטוב. הם במצב של שבר פנימי עצום. כל האשליות שלהם נגוזו והתנפצו. הם ראו בטראמפ איזה קוריוז, בועה. וכאן נפתחה תיבת פנדורה, כי טראמפ הוא לא קוריוז אלא איום ממשי על המפלגה הרפובליקנית, כי הוא לא יזכה במצביעים דמוקרטים או עצמאיים, הדעות שלו גזעניות ומשסעות".
התרעות פיקוד העורף