ריאן פרגוסון זכה לקבלת פנים של גיבור כאשר הגיע למלון "טייגר" שבעיר הולדתו קולומביה במדינת מיזורי. שעות ספורות קודם לכן הפך שוב לאדם חופשי, כאשר יצא מבית הכלא במחוז בון אחרי שריצה קרוב לעשר שנים מאחורי הסורגים - 3,533 יום ליתר דיוק. פרגוסון נעצר במרץ 2004, בעת שהיה בן 19, בחשד למעורבות ברצח של קנט הייטהולט, עורך ספורט של עיתון מקומי, שגופתו התגלתה בנובמבר 2001. חברו של פרגוסון, צ'רלס אריקסון, הודה כי רצח ושדד את העיתונאי, אולם טען כי גם פרגוסון נכח במקום והשתתף במעשה. פרגוסון הכחיש את הטענות, אולם הורשע ברצח מדרגה שנייה ובשוד ונידון ל־40 שנות מאסר בפועל.
תיק פרגוסון הוא אחד מתוך 17 זיכויים של גברים ונשים שהורשעו שלא בצדק שהצליחה זלנר להשיג מאז שהקימה את משרד עורכי הדין שלה ב־1991. בנוסף, היא הצליחה לזכות בקרוב ל־90 מיליון דולר בתביעות אזרחיות שהגישה על הרשעות שגויות ועל רשלנות רפואית. "במשך יותר מ־20 שנה היא השיגה צדק בעקבות הרשעות שגויות יותר מכל עורך דין פרטי אחר באמריקה", כתב עליה מגזין עורכי הדין של שיקגו כשבחר בה לאשת השנה ב־2014.
בשל הצלחותיה המרשימות זוכים המשפטים שבהם מעורבת זלנר לסיקור תקשורתי נרחב, אולם נראה כי כעת היא צפויה לזכות לתשומת הלב הציבורית הגדולה ביותר.
למרות הדברים הללו, ואף שהמושל סקוט ווקר הידוע בעמדותיו השמרניות הודיע כי לא יעניק חנינה, זלנר בטוחה כי גם הפעם ייצא אייברי מהכלא. לטענתה, היא כבר הצליחה לגלות שיחות טלפון מסתוריות שהגיעו לטלפון של הלבק בשבועות לפני הרצח, שבוצעו דגימות דנ"א מוגבלות במהלך החקירה וכי רשומות הטלפונים הניידים, שלא הוצגו במהלך המשפט, מעידות כי הלבק עזבה את המקום בעוד אייברי נשאר, כפי שאכן טען. "מי שמחק את שיחות הטלפון של תרזה הלבק הוא הרוצח או שהוא חלק מההסתרה", צייצה בטוויטר. "בכל מקרה, הרוצח חופשי".
העתיד ילמד אם אייברי יהפוך ללקוח ה־18 שזלנר מצליחה להפוך את הרשעתו. גם מוקדם לדעת אם הוא, ולצורך העניין גם זדורוב, יזכו למשפט חוזר או ישוחררו מהכלא ובכך יצטרפו לרשימה ארוכה של אנשים ברחבי העולם שהעבירו שנים על גבי שנים מאחורי הסורגים עד שהתברר כי היו שם לשווא.
להקת מטאליקה סיפקה לסרט את פס הקול - הפעם הראשונה שבה הסכימה לנקוט צעד כזה, ופתחה את הדרך לעוד אמנים שהובילו תנועה ציבורית נרחבת שקראה לבחון מחדש את הפרשה, בהם גם אדי ודר מפרל ג'אם וג'וני דפ, שקיימו קונצרט על מנת לגייס כספים להגנה המשפטית. "זה המעט שיכולנו לעשות", אמר לארס אולריך ממטאליקה, "הם היו אאוטסיידרים שלא התאימו למה שהקהילה רצתה. אני בהחלט יכול להזדהות איתם. כולנו יכולנו".
מאז החלו השלושה לבנות את חייהם מחדש, אולם הסיוט ממשיך לרדוף אחריהם, במיוחד כאשר הרוצח האמיתי עדיין לא נלכד. בראיון שהעניק אקולס לאתר Vice במאי אשתקד, התאריך שבו היה אמור להיות מוצא להורג, הוא הודה כי רק תשומת הלב שניתנה לסיפור היא שהותירה אותו בחיים.
"אני מאמין בכל לבי שהאנשים שהיו מעורבים בתיק ידעו שאנחנו חפים מפשע ולא היה אכפת להם", אמר. "הם ידעו שהם צריכים לעבור את זה והם הבינו שאנחנו מטרה קלה. הם מסלקים את הבעיה מדרכם והם יכולים לטפס בסולם הפוליטי ואף אחד לא יחשוב על זה שוב. אני באמת מאמין שהסיבה היחידה לכך שאני לא מת היום היא שאנשים התחילו להסתכל על מה שהם עושים וזה מה שהיה אכפת להם".
ביולי 1983, אחרי שיותר מ־80 שופטים היו מעורבים במשפטים שלו, בוטלה הרשעתו של מנדה והוא יצא לחופשי אחרי 12,598 יום. על כל יום שישב בכלא, קיבל מהממשלה פיצוי של 7,000 ין. "כל עוד בני אדם הם שפוסקים לגבי אנשים אחרים, טעויות יתרחשו וחפים מפשע ימותו", אמר מנדה, שמאז שחרורו המשיך להיאבק למען ביטול עונש המוות ביפן.