יממה לפני יום השנה השני לחטיפתן של כ-200 נערות מבית ספר בעיירה צ'יבוק, פנו הפעילים לרשויות בניגריה להגביר את המאמצים לאתר את החטופות וקראו לחמושים להשיב את הבנות למשפחותיהן.
הנערה הוחזקה ביער סמביסה, מעוזו של ארגון בוקו חראם. "המטוסים השליכו פצצות וקליעים עלינו ביער כל הזמן. כל הנערות היו מפוחדות. כולנו – הן בכו. והגברים אנסו אותנו", שחזרה בכאב את החוויה הקשה.
"מנהיגי בוקו חראם היו באים אלינו ושואלים 'מי רוצה לעשות פיגוע התאבדות?' והבנות היו אומרות 'אני, אני, אני!'. הן היו צועקות. הם היו נאבקות לעשות את פיגועי ההתאבדות", סיפרה. "אבל זה היה רק כי הן רצו לברוח מבוקו חראם. אם הן יקבלו פיגוע התאבדות, אולי הן יפגשו חיילים ויאמרו להם 'יש לי פצצה עליי' והם יסירו את הפצצה. אולי הן יוכלו לברוח".
פאטי עצמה לא נאלצה לעמוד בפני הדילמה מאחר שהחוטף שלה ערק ונעצר ליד הגבול עם קמרון והיא זכתה להשתחרר מהשבי. היא הגיעה למחנה הפליטים מינוואו שבמדינה השכנה, לשם הגיעה גם אמה כמו אלפי ניגרים אחרים שברחו מכפריהם בשל פשיטות בוקו חראם. "אני חופשיה", סיכמה בבכי.
התרעות פיקוד העורף