השרה הראשונה של סקוטלנד (המקבילה לראש הממשלה), ניקולה סטרג'ון, הודיעה לאחר ההכרעה בבריטניה כי מבחינתה "האופציה למשאל עם חדש בנוגע לעצמאות סקוטלנד נמצאת על השולחן. אם יהיו שינויים משמעותיים בנסיבות המשאל שנערך ב-2014, כמו מצב בו סקוטלנד תוצא מהאיחוד האירופי בניגוד לרצונה".
הדעות בנוגע למשאל העם התחלקו באופן דומה לסכסוך שהיה נראה שנפתר. השין פיין, המפלגה האירית-רפובליקנית, ששואפת להתאחד עם אירלנד, קראה למשאל עם לאיחוד אירלנד, לאחר שהאשימה את האנגלים ב"גרירת צפון אירלנד מהאיחוד". לעומת זאת, סמי ווילסון, חבר המפלגה היוניוניסטית, הפרו בריטית, בירך על ה"ברקסיט" ואמר כי "עתידה של צפון אירלנד אחרי עזיבת האיחוד יהיה מזהיר כמו עתידה של בריטניה".
אולי ההפתעה הגדולה ביותר במשאל העם הוא דווקא תמיכתה של ווילס ביציאה מהאיחוד. המדינה הקטנה נחשבת כמעוז לייבור ידוע לא פחות מסקוטלנד, ורק לפני כחודש וחצי נערכו בה בחירות בהן ניצחה המפלגה. השר הראשון של ווילס מטעם מפלגת הלייבור ומי שנחשב לאחד התומכים הגדולים בהישארות באיחוד, קרוון ג'ונס, טען שההצבעה הוולשית לא הייתה מופנית לבריסל, אלא דווקא ללונדון ולממשלה השמרנית של דיוויד קמרון.
התרעות פיקוד העורף