בחודש אפריל האחרון ביקרתי בפס הייצור של "עמוס 6". זהו פרויקט מרהיב בעוצמתו. כבר אז הזהירו בכירי התעשייה האווירית מפני חשש ממשי לעתיד התוכנית. בתקופה הקרובה תיאלץ התעשייה האווירית להיפרד מאנשי הצוות המובחרים שאחראים על פיתוח, ייצור, הרכבה ושיגור הלוויין לחלל. הסיבה לכך היא שמדינת ישראל לא מוכנה להשתתף בסבסוד עלויות הפיתוח של הלוויין העתידי "עמוס 7". המשמעות היא הורדת ישראל באופן משמעותי בדירוג העולמי בתחום. בממשלה אין מחשבה לעתיד הרחוק בנושא ויש חשש כבד כי אחרי 30 שנה שישראל הובילה בתחום היא תאבד את היתרון. התעשייה האווירית משקיעה המון כסף בנושא, אולם ממשלת ישראל מדללת תקציבים. אם לא יקרה נס, בימים הקרובים בין 200-250 עובדים ילכו הביתה, ומדובר בעובדים המובחרים שבמובחרים שבשוק לוויני התקשורת בחלל.
כיום 'חברת חלל' מעדיפה לקנות לוויינים בחו"ל בזול כיוון שהם מיוצרים בכמויות גדולות. אם בישראל מייצרים לוויין אחד בזמן של 3-4 שנים, המתחרים האמריקאים מייצרים 5-8 לוויינים בשנה. אי אפשר להתחרות עם דבר כזה. מימון הפיתוח בהיקפים של עשרות מיליוני אירו בשנה מגיע מסוכנויות החלל וממערכות הביטחון לתעשייה האווירית. אם המדינה רוצה שישראל תישאר מובילה בתחום, היא חייבת להכניס את היד לכיס.
התרעות פיקוד העורף