דאע”ש מצדו מנסה לפתוח חזיתות נוספות בצפון המדינה. על פי מקורות במחוז כורדיסטן, לוחמי דאע"ש במחוז נינוה הציבו דוקרנים כדי לעכב את התקדמות הכוחות התוקפים באמצעות פגיעה בצמיגים שלהם. נוסף על זה, לפי דיווחי סוכנות הידיעות הכורדית “רודאוו”, לוחמי הארגון משתמשים במטוסים ממולכדים ללא טייס כדי לפגוע בכוחות הפשמרגה הכורדיים. זאת בנוסף לשימוש במכוניות תופת ובמתאבדים ולהצתת שדות נפט שנועדו לשבש את התקיפות האוויריות של מטוסי הקרב של הקואליציה הבינלאומית, בהובלת ארצות הברית. מנגד, הכוחות העיראקיים משתמשים בטכנולוגיה חדישה כדי לפרוץ את ההגנה הדאע”שית, כולל שיגור טילים מונחים לאחר קביעת המיקום המדויק של לוחמי הארגון.
אף על פי שראש הממשלה העיראקי חיידר אל-עבאדי הדגיש שרק כוחות עיראקיים מעורבים בלחימה לשחרור מוסול, ולכן דחה על הסף את בקשת הטורקים להיות חלק מהמערכה – בימים האחרונים מצטברות יותר ויותר עדויות על כך שכוחות לא עיראקיים מעורבים בלחימה. בין היתר, צילומים
שהתפרסמו ברשתות החברתיות הראו כוחות קנדיים שהשתתפו בלחימה, וכן דווח על הגעתו של הגנרל האיראני קאסם סולימאני, מפקד היחידה המיוחדת “כוח אל-קודס”, האחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לאיראן. על פי חלק מהדיווחים, סולימאני מפקד אישית על כוחות אלו ועל מה שמכונה “אל-חשד א-שאעבי” - המיליציה השיעית הפועלת בהשראה איראנית.
אף שהממשל העיראקי הדגיש כי אותה מיליציה לא תשתתף בפועל בלחימה בתוך מוסול, עדויות מצולמות מראות את חברי המיליציה חוקרים תושבים, מתעללים בילדים ואף יורים למוות בתושבי האזור. באחד הסרטונים נראה איש המיליציה מתחקר אדם לא חמוש, לוחץ עליו שייתן עדויות על מיקומם של אנשי דאעש ויורה למוות בצעיר שיושב לצדו. במקרה אחר נראים אותם לוחמים פרו-איראנים מעמיסים ילדים סונים על טנדר ומכים אותם.
“ממשלת עיראק שנשלטת בידי האיראנים טעתה מעצם מתן אישור למיליציה השיעית הפרו-איראנית להילחם על מוסול”, נקבע בעיתון האמריקאי “וול סטריט ג’ורנל”. “המיליציות הללו מתייחסות לכל הסונים כאילו היו חברים בארגון המדינה האסלאמית, מתנכלות לאזרחים ומציתות כפרים”. עוד נכתב כי מדיניות “האדמה החרוכה” של המיליציה השיעית מובילה לגל של אלפי פליטים חדשים שיגיעו לאירופה.
העיתון “וול סטריט ג’ורנל” הגדיר את הנסיגה האמריקאית מעיראק ב-2011 כאסון שהביא לידי החלשת מעמדה של ארצות הברית במדינה. עם זאת, הוא ראה במערכה על מוסול הזדמנות להשבת ההשפעה האמריקאית על עיראק לטווח הארוך, כולל צמצום ההשפעה האיראנית באזור. “הדבר תלוי במדיניות הנשיא הבא”, נכתב שם. מנגד, בעיתון “הוושינגטון פוסט” נכתב כי אף שממשל הנשיא ברק אובמה מעוניין לראות את מוסול משוחררת לפני תום כהונתו, “שחרור זה אינו ניצחון, בהתחשב בניסיונות העבר בעיראק”.
פובליציסטים ערבים בעיתונים בירדן ובלבנון מסכימים עם האמירה שלפיה בתום השחרור של מוסול תחל המערכה האמיתית, כאשר בעלי האינטרסים – עיראק, טורקיה, איראן, רוסיה, ארצות הברית והכורדים – יתחילו להתקוטט ביניהם. הפובליציסט הסעודי טלאל בנאן תמצת את המערכה בעיתון הסעודי “עוקאז”: “חזית חלב-מוסול מפגישה את האינטרסים של המערב, כולל רוסיה, עם תוכניות ההתרחבות האיראנית. המערכה על חלב ומוסול תקבע את פני ההיסטוריה”.
בעיתון "אל-עאלם" ("העולם") מביע העיתונאי עימאד יוסף, המקורב לשיעים, דאגה מהצלחת המבצע במוסול, בצל המשברים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים וכן בצל המאבקים העדתיים בעיראק.
עיתון "אל-עיראק היום" מותח ביקורת על הפיכת מנהיג הכורדים מסעוד ברזאני למנהיג דגול, ובמקביל על פניית ראש הממשלה חיידר א-עבאדי לאובמה בדרישה לספק כוחות מיוחדים נוספים למערכה במוסול. "רוצים עוד רמבו", נכתב בכותרת הצינית.
בעיתון "א-סבאח אל-ג'דיד" ("הבוקר החדש"), המקורב להנהגה הכורדית, העיתונאי עבד אל-מנעם אל-אעסם צופה כי "המערכה לשחרור מוסול תהיה ארוכה וסבוכה". הוא אף מזהיר את התקשורת בארצו מפני שרטוט תמונת ניצחון מוקדמת מדי, "עם הניצחונות הראשונים לכוחות העיראקיים ובריחת אנשי דאעש".
הבעלים והעורך הראשי, איסמעיל זאיר, ממוצא כורדי, כתב במאמר המערכת: "לשקרנים אני אומר כי מוסול אינה עיר סונית, אלא עיר עיראקית שבה ערבים, כורדים, יזידים, שיעים ואחרים. היא עיראק הקטנה. הדאגה היא לעיר כולה, ואינה עניינם של הארדואנים והסעודים". משום מה, איראן נשארה מחוץ למשוואה.
התרעות פיקוד העורף