"הוא עיראקי ממוצא כורדי שעלה לארץ בשנות התשעים יחד עם המשפחה המורחבת שלו", הוסיפה ימין. "הוא חזר לשם לפני ארבע שנים, לאירוע משפחתי וכדי לראות את ההורים שלו שהוא לא ראה הרבה זמן. לא היה לו קל לחזור לשם, אבל באותה תקופה דאעש עוד לא היו בסביבה. וקרה שהוא התאהב שם באישה כורדית אהבה ממבט ראשון. הם התחתנו ונולדה להם ילדה. הוא חשב שיהיה יחסית קל להעלות אותן לארץ, אבל הן לא זכאיות לכך כי הן לא יהודיות, אשתו לא יהודיה ולכן גם הבת לא".
"הבקשה שלו להעלות אותן לארץ נמצאת כבר שנתיים על שולחן הוועדה ההומניטארית של משרד הפנים, ששלחו אותו לבגדד להחתים את המסמכים", הדגישה הכתבת. "הדרך לשם רצופה בטרוריסטים וכמעט שחטפו אותו באחד המחסומים. כבר כמה חודשים שאנחנו מנסים להבין למה לא מעלים אותם לארץ. הוא חי בפחד מתמיד, לא ישן בלילות. יושב ליד החלון עם האקדח הפרטי שלו ומחכה שמישהו יבוא לחטוף אותו. אם יחטפו אותו אפשר לעשות עליו קופה כי הוא ישראלי יהודי כורדי. הוא כרגע מאזין לשיחה הזאת מעיראק אבל לא יכול לדבר לא בעברית ולא באנגלית כי הוא חושש שישמעו אותו שם".