ב־2 באפריל 1917 התייצב נשיא ארצות הברית דאז וודרו ווילסון בפני שני בתי הקונגרס וביקש מהם לאשר את הצטרפותה של המדינה למלחמת העולם הראשונה לצד בעלות הברית. במשך קרוב לשלוש שנים שמרו האמריקאים על ניטרליות רשמית, אולם שינוי המדיניות חל אחרי שכלי שיט אמריקאיים הותקפו באוקיינוס, תא של סוכנים גרמנים פוצץ מפעלים וספינות בארצות הברית, והתגלה מברק משר החוץ הגרמני ארתור צימרמן, שמבטיח למקסיקו להשיב לידיה את טקסס, אריזונה וניו מקסיקו אם תפתח במלחמה נגד ארצות הברית. אז החליט ווילסון להיכנס רשמית למלחמה. "ניטרליות אינה אפשרית או רצויה במקום שבו שלום העולם והחירות של העמים נמצאים בסיכון, והסכנה להם טמונה בקיומן של ממשלות רודניות שאינן נשלטות בידי רצון העמים שלהן", אמר ווילסון.
ההצטרפות האמריקאית למלחמה הצליחה לשנות את מאזן הכוחות והביאה לתבוסתן של גרמניה ובעלות בריתה, אולם יותר מכך החלטתו של וילסון לשלוח כוחות אמריקאיים למלחמה באירופה סיימה קרוב ל־100 שנה של בדלנות אמריקאית. הנשיא ג'יימס מונרו הוא שכונן בדצמבר 1823 את הדוקטרינה שקבעה כי ארצות הברית לא תאפשר למדינות אירופה להתערב בתוך הנעשה ביבשות אמריקה, ואילו היא מצדה לא תתערב בנעשה בעולם הישן. הדוקטרינה נשמרה כמעט לחלוטין בידי הממשלים בוושינגטון, כאמור, עד ההחלטה הדרמטית של אפריל 1917.
100 שנה לאחר מכן, לפני כשבוע וחצי, התייצב הנשיא הנכנס דונלד טראמפ על מדרגות גבעת הקפיטול בוושינגטון. דקות ספורות אחרי שהושבע לנשיא ה־45, נשא את נאומו הראשון, שבו הציג חזון של אמריקה שמתכנסת בתוך עצמה, בתוך גבולות מבוצרים ובטוחים, וחושבת קודם כל על עצמה לפני טובתן של מדינות אחרות. "אנחנו מוציאים היום צו חדש שיישמע בכל עיר, בכל בירה זרה ובכל היכלי העוצמה", הכריז. "מהיום הזה והלאה זו תהיה אמריקה תחילה". בין היתר, בימים מאז שנכנס לתפקידו חתם טראמפ על שורת צווים נשיאותיים, שבהם הוציא את ארצות הברית מהשותפות הטרנס־פאסיפית (TPP), הסכם הסחר הגדול והמקיף ביותר בעולם; הורה על בניית חומה בגבול מקסיקו; קיצץ תקציבים מערים שנותנות מקלט למהגרים חסרי אשרות; ואסר כניסתם של פליטים לארצות הברית משבע מדינות מוסלמיות, מה שחולל סערה גדולה וכאוס בנמלי תעופה בארצות הברית ומחוצה לה.
דבריו של טראמפ התקבלו במורת רוח בקרב בעלות הברית של האמריקאים. "היום יש עניין חשוב מאוד על כף המאזניים: עם הבחירה בטראמפ, הסדר העולמי הישן של המאה ה־20 הגיע לקצו", הצהיר, למשל, שר החוץ הגרמני היוצא פרנק־ואלטר שטיינמאייר. "הסדר של המאה ה־21 והאופן שבו עולם המחר ייראה עדיין לא הוסדרו. עלינו להתאים עצמנו לתקופות קשות, לדברים בלתי צפויים".
הרמן מאמינה שארצות הברית תמשיך לעמוד לצדם של האיחוד האירופי ונאט"ו. "הכעס הגדול של טראמפ על נאט"ו הוא כי מדינות אחרות לא משלמות שני אחוזים מהתל"ג לטובת הוצאות ביטחוניות, כפי שהן אמורות, אך החדשות הטובות הן שיש יותר מדינות כעת שעומדות בדרישה הזאת", אומרת הרמן. "אני נותנת לו קרדיט על זה. אני גם מאמינה שמאטיס ישכנע אותו בחשיבות של נאט"ו".
לא מעט אתגרים צפויים לעלות על שולחנו של טראמפ בחדר הסגלגל, אולם הרמן מעריכה כי המבחן הראשון צפוי להגיע מכיוון צפון קוריאה. לפי הדיווחים, המשטר הדיקטטורי נערך לשגר רקטה ארוכת טווח. מדובר בניסוי של טיל בליסטי בין־יבשתי, שעלול לאיים גם על החוף המערבי של ארצות הברית. "חשוב לשמור על יחסים הגיוניים עם סין", אומרת הרמן. "החוקרים שלנו במכון הגיעו למסקנה שסין וצפון קוריאה אינן קרובות כמו שחושבים, אין יחסי אמון ביניהן. אבל בגלל המיקום של סין, היא עדיין יכולה להשפיע. לא משנה מה יקרה כאשר הטלפון יצלצל אצל טראמפ בשלוש לפנות בוקר, בשעה שלוש ודקה האדם הנכון בממשל צריך להיות בקשר עם סין".
מי שעוד צפוי לבחון את טראמפ הוא נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שנחשב בעיני רבים למנצח האמיתי בבחירות בארצות הברית. אחרי שלפי החשד פוטין עצמו דאג להביא לניצחונו של המועמד הרפובליקני, כעת מופנות העיניים לעבר הרוסים ועולה השאלה האם ינסו להשפיע גם על התוצאות של הבחירות שייערכו השנה בגרמניה, בצרפת ובהולנד.
"אנחנו מצפים שפוטין ינסה לשבש את הבחירות של אנגלה מרקל, ואני חושבת שחובה להדוף אותו", אומרת הרמן. "גרמניה צריכה ללמוד מאיתנו ש'עובדות מזויפות' או 'עובדות אלטרנטיביות' אינן חדשות, אלא שקרים. הגרמנים מסוגלים לחשוף את האמת מאחורי זה. אנחנו גם מאמינים שרוסיה מממנת מפלגות בכל האיחוד האירופי. אני חושבת שטראמפ צריך את כל המידע לפני שהוא מדבר עם פוטין. חשוב שמדינות אירופה יחשפו את זה".
הרמן רואה בהתחממות היחסים עם רוסיה צעד נכון, אבל מדגישה כי "חשוב מה יהיה התוכן של היחסים האלה. אני שמחה לראות שפוטין אינו בראש רשימת המנהיגים הזרים הראשונים שייפגשו עם טראמפ, ושקודם אלה יהיו ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי (שנפגשה עמו בשבוע שעבר – ח"א), נשיא מקסיקו אנריקה פנה נייטו (שביטל מאז את הפגישה בעקבות הצו לבנות חומה בין מקסיקו לארצות הברית – ח"א) וראש הממשלה בנימין נתניהו (שצפוי לפגוש אותו במהלך פברואר – ח"א). זאת רשימה טובה".
הרמן (71) היא בתם של מהגרים יהודים שברחו מאירופה בעקבות מלחמת העולם השנייה. בין 1993 ל־2011 – למעט הפסקה של שנתיים - כיהנה הרמן בבית הנבחרים האמריקאי מטעם המחוז ה־36 בקליפורניה, ובמשך חלק נכבד מתקופת כהונתה בוושינגטון היא שימשה הנציגה הבכירה של המפלגה הדמוקרטית בוועדת המודיעין של בית הנבחרים. עד היום היא נחשבת לבת־סמכא מובילה בתחום המודיעין, ואף הייתה חברה בוועדת הייעוץ החיצונית של ה־CIA.
כשהיא נשאלת על עמדותיו הביקורתיות של הנשיא החדש כלפי קהילת המודיעין, על רקע החקירה של קשריו לכאורה עם רוסיה, הרמן לא מסתירה את חוסר שביעות רצונה. היא מתמקדת בעיקר בביקורו במטה ה־CIA בלנגלי, יממה אחרי השבעתו לנשיא. "השיחה שלו עם אנשי הסוכנות הייתה צריכה להתרכז במודיעין ולא בשאלות על מספר הצופים שנכחו בטקס ההשבעה", היא אומרת. "הוא עמד ליד הקיר עם הכוכבים שמציינים את חיי הסוכנים שאבדו, ויש לזה משמעות באמריקה. אני חושבת שהוא אמר כמה דברים טובים, אבל הוא היה צריך להתמקד רק במודיעין. האנשים ששמותיהם מופיעים שם – חלקם אפילו לא מוזכרים כי אי אפשר לחשוף אותם – הם גיבורים אמיתיים. הוא היה צריך לדבר רק על זה, הלוואי שזה היה הנאום שהוא היה נושא".
התרעות פיקוד העורף