לעומת החסינות לה זכה הסיוע הישראלי, גופים בינלאומיים רבים ראו את תקציב הסיוע שלהם מצטמצם, בכללם ארגונים שעוסקים בענייני איכות סביבה והתחממות גלובלית, תוכניות לחינוך ותמיכה בתרבות במדינות זרות הבנק העולמי והאו"ם.
"התקציב למשרד החוץ ולסוכנות הסיוע "USAID", ינווטו מחדש להשגת מטרות אסטרטגיות, ולאחוז תרומתה של ארצות הברית בעולם. כמו כן תקציבם של ארגונים אשר לא מקדמים את המדיניות האמריקאית או אינם מנוהלים כראוי יקוצץ או אפילו יופסק", נאמר בתקציב.
בין הקיצוצים אשר מופיעים בתוכנית, תקציבו של משרד החוץ יקוצץ ב-28%, תקציב הסוכנות להגנת הסביבה יקוצץ ב-31%, אך תקציב משרד הביטחון יגדל ב-54 מיליארד דולר, סכום שרפובליקנים רבים לא ציפו לו, וייתכן ואף יתנגדו לו.
כזכור, על פי ההסכם ישראל תקבל 38 מיליארד דולר במשך עשר שנים. אחד מנושאי המחלוקת העיקריים בדרך לחתימה על ההסכם היה הסעיף שהיה קיים עד כה בהסכמים קודם, לפיו ישראל יכולה להוציא חלק מהסכום בישראל, ולרכוש ציוד וטכנולוגיות מהתעשיות הביטחוניות הישראליות. על פי ההסכם החדש, תוך שש שנים יסתיים ההסדר הזה וישראל תהיה חייבת להוציא את כל הכסף בארצות הברית.
עם זאת, במסגרת התקציב ישראל רכשה את מטוסי ה-F-35, וממנת פיתוחים טכנולוגיים רבים כגון כיפת ברזל, פרויקט החץ ופרויקט "שרביט קסמים", המיועד גם הוא להגנה מפני ירי ארטילרי.