"יהודי אירופה חולים, הם תמיד בוחרים נגד האינטרסים שלהם"

בתקשורת הוזכר אז מיד שמו של המוסד. ״הכל בגלל פסק דין שהוצא נגדי ב־2008״, אומר מרקוסזוור כעת. ״שימשתי אז כראש מערך האבטחה של הקהילה היהודית ונשאתי אקדח ללא רישיון מתאים. אומנם לא קיבלתי קנס, אבל פסק הדין נרשם בתיק שלי״. וילדרס ויתר בצער על מינויו, כדי לא לחשוף את מפלגתו לביקורת נוספת. כמו כן, היה מרקוסזוור פעיל בסניף הליכוד בהולנד.

״אילו המוסד נזקק לשירותם של אנשים כמוני, ישראל הייתה בבעיה רצינית״.

מרקוסזוור נולד בישראל ב־1977. ״ההורים שלי עלו וירדו, ובין לבין אני נולדתי בבית החולים אסותא בתל אביב״, הוא מספר. "אבא שלי נולד בארץ, הוריו באו מפולין להולנד במהלך מלחמת העולם. אחרי המלחמה עלו לפלשתינה ואחר כך חזרו להולנד. אני הגעתי להולנד בגיל שמונה חודשים. עשיתי תואר שני במשפטים בהולנד, ואני עובד בחברה שעוסקת בייעוץ מס. קודם לכן למדתי בתיכון יהודי, ובשנים 1996־1997 למדתי במשך שנה בישיבת עין צורים שכבר לא קיימת היום, במושב עין צורים על יד קריית מלאכי. אחר כך לקחתי קורסים ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית״.

״ההורים שלי לא עסקו בפוליטיקה, אלא בעסקים. אותי הפוליטיקה תמיד עניינה. לפני עשר שנים עבדתי כיועץ במפלגתו הליברלית של ראש הממשלה מארק רוטה. אחר כך וילדרס, שהחליט לעזוב את המפלגה, שאל אותי אם אני רוצה להצטרף למפלגה החדשה שלו. אמרתי לו כן, גם בשל עמדותיו וגם בשל אישיותו. אני מאוד מעריך אותו ומכבד אותו. הוא פוליטיקאי מוכשר". מעבר לכך, מרקוסזוור מסרב לדבר על הקשר בינו לבין מנהיגו או על יחסי העבודה ביניהם.

״נבחרתי במקום גבוה בזכות כישורי. איני חושב שזה שינה משהו אם אני יהודי או לא. היהודים הם שמדברים כל הזמן על העובדה שאני יהודי״.