"צריך לזכור שסיני הוא חצי אי, שהשטח שלו הוא פי שניים ממדינת ישראל, ואנחנו מחלקים אותו לשניים: מרכז וצפון סיני זה החלק הבעייתי והלא טוב, אבל הדרום הוא אזור מאוד בטוח. מה שקרה הוא שלפני שלוש שנים ישבו השבטים של דרום סיני עם מקביליהם בצפון, ואמרו להם שאם הם באים לעשות בלאגן, בעיקר בכל מה שקשור לתיירים, יש להם עסק איתם. הרי אם אני גר שם, בתור בדואי, אני מכיר את אותו אדם שונה שמגיע, אני יודע שהוא לא שייך לשם. אני שואל אותו מאיזה באר אתה שותה, ואז אתה תופס אותו וגורלו ידוע. בתווך, בין הצדדים, יושבים על הכבישים חיילי הצבא המצרי, אז יש הפרדה. אי אפשר לנוע מרחקים כאלה גדולים בלי לדעת שהם זזים, כי הדרכים ספורות. יש מקום או מחסום של הצבא המצרי בהרבה מקומות. אי אפשר לעבור במרחבים האלה. הם קודם כל צריכים מורה דרך מקומי".
"הם תחת שליטה, הבדואים שומרים עליך. אם השייח' של ג'בליה ערב לי בראשו, אז אני בטוח", הוסיף. "אני בן 58, נסעתי לאן שנסעתי. אני חוזר ואומר שוב - אם הייתי חושב שיש שם צל צילו של סיכון, לא הייתי עושה את זה".
"אני לא פוטר אף אחד מלחלץ אותי. המדינה הזאת החזירה את אלחנן טננבוים, אחרי שהוא סחר בסמים, אז למה שהיא תסיר את האחריות הזאת ממני, כשאני משרת אותה, ומשקיע הרבה כספים בנגב ובהרבה מאוד מקומות. אם המדינה רוצה, שתסגור את הגבול, ואז לא אגיע לשם. אבל הדבר היחיד שמצדיק את השלום בינינו לבין מצרים זאת התיירות".