"תירה, פחדן, אתה הורג את האדם, לא את הרעיון”, אלו היו מילותיו האחרונות של צ’ה גווארה, רופא, מהפכן ואייקון תרבות, שאותן אמר לפני 50 שנה בדיוק, ב־9 באוקטובר 1967, אל מול קנה רובהו של חייל בוליביאני אלמוני.
ארנסטו (צ’ה) גווארה, שבחייו נקרא לוחם צדק ורוצח המונים, מהפכן וטרוריסט, הפך ברבות השנים לסמלה הלא רשמי של קובה הקומוניסטית מחד ולאייקון שמופיע על חולצות ושלל מוצרים מסחריים אחרים שנמכרים בידי חברות בינלאומיות ענקיות מנגד. מה הפך את גווארה לסמל הזה? “בתחילת שנות ה־60 היו הרבה מהפכנים שהסתובבו ברחבי העולם השלישי - אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית - אך הוא היחיד שנשאר עמנו עד ימינו”, אומר ד”ר אפרים דוידי, מומחה לאמריקה הלטינית באוניברסיטת תל אביב. “להבדיל מהרבה פוליטיקאים אחרים, יש קשר בין מה שגווארה קרא לעשות לבין הדוגמה שהוא הציג. בימי ראשון, למשל, הוא קרא לפקידי הממשל להתנדב, והוא עצמו עשה זאת לא פחות. זו לא הייתה פעילות מהפכנית, אלא התנדבות גרידא, אך הוא עשה אותה כי האמין בה”.
דמותו של גווארה מוכרת בעיקר בזכות תמונתו המפורסמת של אלברטו קורדה משנת 1960, שפורסמה על ידי המוציא לאור האיטלקי ג’אנג’אקומו פלטרינלי עם מותו של המהפכן. בתמונה נראה גווארה חובש כומתה ומביט על נקודה בחלל. אף שהוא עצמו לא היה מוקד התמונה, שבה הופיעו אישים כמו ז’אן־פול סארטר וסימון דה בובואר, היא הפכה ברבות הימים לסמל שמופיע על גבי חולצות, שלטים, יצירות אמנות, בולים ועוד.
ד”ר תמר טאובר־פאוזנר מבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב־יפו, רואה בגווארה שלוש דמויות נבדלות: הסמל הלאומי הקובני; הדמות האוניברסלית של המהפכן הסוציאליסטי; והאייקון חסר התוכן הפוליטי.
איך הפך מי שהיה לוחם אכזרי לאייקון פופ? “יש משהו בגווארה שבולט לעין”, אומרת ד”ר טאובר־פאוזנר. “מראהו המצודד, ההתנגדות שלו לממסד, בשילוב שנות ה־60 ותרבות הנגד שלהן, היו מצע נהדר להפיכתו לאייקון פופ. ברמה הפרקטית, גווארה שימש כסמל להתנגדות, לאנטי־ממסדיות. הדמות שלו - עם התכנים והמראה שלו - יצרה מפלצת של אייקון פופ. אך מצד שני, הדמות רוקנה מהתוכן האידיאולוגי שלה”.