בדברי ההסבר להצעת החוק מופנית אצבע מאשימה לעבר ברית המועצות בעידן סטלין כאחראית להולודומור, הרעב הגדול, שבו מתו בין 3 ל־10 מיליון בני אדם. “ההולודומור תוכנן על ידי הסובייטים כדי לפגוע באופן ספציפי בלאומיות האוקראינית ובעם האוקראיני", נכתב בהצעת החוק.
“לפני חודשים ספורים הייתי עם משלחת של ח"כים בביקור באוקראינה", מספר ח"כ חסון. “חבר פרלמנט מאגודת הידידות עם ישראל ביקש ממני לסייר במוזיאון להנצחת ההולודומור בקייב, שזה כמו מוזיאון יד ושם שלהם. סיירתי במשך שעתיים וחצי באתר ובפארק הזיכרון והדלקתי שם נר. היו שם חיילים אוקראינים שעברו סדרת חינוך וצעדתי בעקבותיהם עם תרגום של מנהלת האתר".
נשיא אוקראינה לשעבר, ויקטור יושצ'נקו, אמר במהלך נאום במליאת הכנסת בנובמבר 2007 כי "חשובה לנו מאוד התמיכה המורלית, ההזדהות של מדינת ישראל עם כיבוד הקורבנות של הטרור הטוטליטרי נגד העם האוקראיני בשנים 1932 ו־1933. אני רוצה להדגיש שבקרב האומה האוקראינית מתו כל כך הרבה אנשים מרעב, שבשנים הללו איבדנו אולי יותר מאשר איבדנו בזמן מלחמת העולם השנייה".
באותו דיון גינתה יו"ר הכנסת דאז, דליה איציק, את "משטרו העריץ של סטלין שפגע ללא הבחנה במיליוני אזרחי ברית המועצות דאז", ואמרה כי כל קורבנות הרעב ראויים להנצחה.
לדברי פרופ’ יונתן דקל־חן מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, יש להבחין בין העובדות ההיסטוריות הקשורות לתקופת הרעב הנוראית באוקראינה לבין הנרטיב שפיתחו שם התנועות הלאומניות המאשימות את ברית המועצות במזימה מכוונת לפגוע באוקראינים. "מדובר באסון לאומי טראגי של רעב המוני, שפקד חלק ניכר מברית המועצות ובעיקר את אזור אוקראינה, אבל לא רק, בתחילת שנות ה־30 של המאה הקודמת. הרעב הכלל־ארצי פגע במיוחד באזורים החקלאיים של אוקראינה, ובעקבותיו נספו מיליונים. הרעב נגרם בגלל מדיניות חקלאית סובייטית מוטעית בעקבות הקולקטיביזציה. בחורף שבין 1929 ל־1930, המשטר הסובייטי תחת סטלין החליט לחסל בכל רחבי ברית המועצות את החקלאות הפרטית ולהכניס את כל החקלאים לקולקטיבים. חלקם מרצון, חלקם באילוץ. לצד זה היה מסע דיכוי נגד הקולאקים - מי שנחשבו לחקלאים עשירים או אמידים. מאות אלפים מהם הוגלו לסיביר. התוצאה הייתה פגיעה קשה בחקלאות ורעב כבד שפקד חלקים, בעיקר באזורים החקלאיים של אוקראינה".
הצעת החוק הביאה אתמול לתגובה נזעמת של גורמים במשרד החוץ הרוסי ובשגרירות רוסיה בתל אביב. בגלי צה"ל דווח אתמול כי גורמים במשרד החוץ הרוסי הזהירו ש"אם החוק יקודם, נגיב בחריפות. יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על היחסים בין המדינות". ואילו שגרירות רוסיה בתל אביב הוסיפה: "מצער שבכנסת הכינו הצעת חוק המעוותת את ההיסטוריה".
מי שהתלווה לסיורו של ח"כ חסון באוקראינה היה ח"כ לשעבר אלכס מילר (ישראל ביתנו), שהיה יו"ר אגודת הידידות ישראל־אוקראינה ונמצא בקשרים הדוקים עם גורמי הממשל שם. “מבחינת האוקראינים, מדובר בטרגדיה לאומית שבה מיליוני־מיליונים מבני עמם נספו ברעב. הנושא צף ועולה בשנים האחרונות בכל המישורים הבינלאומיים. לאחר שהנושא נדון בקשרים של אוקראינה עם כמה מדינות במערב, הציפייה שלהם היא שגם ישראל תכיר בכך. אני מלווה משלחות מישראל לאוקראינה, ובכל מפגש בכל הדרגים הם פונים לישראל ומבקשים הכרה בנושא הזה".
התרעות פיקוד העורף