בפברואר האחרון, בעת טקס לציון עשור לחיסולו של רמטכ”ל חיזבאללה בלבנון, עימאד מורנייה, נאם סולימאני, שממעט לנאום בפומבי, ואיים כי "נמחק את האויב הציוני ונקדיש לכך כל רגע מחיינו". סולימאני, שבתחילת השנה דווח כי הממשל האמריקאי נתן אור ירוק לישראל לחסלו, הוסיף עוד כי "הישות הציונית לא תמשיך להתקיים. האויב הציוני יודע שאנו נוציא לפועל את ההבטחה למחוק את ישותו".
סולימאני הוא אחת הדמויות הצבאיות הבולטות והמשפיעות שקיימות באיראן כיום, והוא מעורב בפעילות הצבאית האיראנית במדינות רבות כגון עיראק, אפגניסטן, סוריה והקווקז, ונחשב אחד האנשים המקורבים למנהיג העליון עלי חמינאי. עם זאת, על פי דיווחים שונים, הוויכוח הקולני בינו לבין מפקד משמרות המהפכה, מפקדו הישיר גנרל מוחמד עלי ג'עפרי, הביא לאחרונה להתערערות במעמדו. דיווחים אלה, שאותם הוביל הערוץ הסעודי “אל־ערבייה”, לא זכו לאישור מאף גורם אחר.
לא רק ישראל: גם כוחות ערביים ובינלאומיים הזהירו מפני התמנון האיראני באזור בשנים האחרונות ומפני הגברת הנוכחות האיראנית במדינות ערביות, ובראשן סוריה, עיראק, לבנון ותימן, כמו גם מפני ההתערבות האיראנית בכוויית ובבחריין. מאחורי השתלטות זו עומד סולימאני, שכמו במשחק שחמט מוביל את הפגיעה באינטרסים האמריקאיים והמערביים באזור ובעולם כולו.
סולימאני (61), אב לחמישה, מכונה “השועל”, והמנהיג העליון חמינאי כינה אותו ב־2005 “השהיד החי”. באיראן הוא נחשב גיבור לאומי. המגזין האמריקאי "טיים" הציב אותו בעבר ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם. "עבור השיעים, הוא ג'יימס בונד, ארווין רומל וליידי גאגא גם יחד", נכתב בו.
סולימאני רכש את ניסיונו מהשתתפותו במלחמה בעיראק ובסוריה, וכן בחזיתות אחרות. הוא נחשב לאחד הגורמים הביטחוניים החשובים במזרח התיכון, שכן הוא סייע לנשיא אסד להביס את המורדים וארגוני הטרור, לאחר שכולם – כולל ראש הממשלה ושר הביטחון דאז אהוד ברק – העריכו כי זמנו של אסד תם.
ב־2008 האשימה ארצות הברית את סולימאני באימון מיליציות שיעיות שמטרתן להילחם בקואליציה הבינלאומית בעיראק. בישראל טוענים כי כוח אל־קודס אחראי, בין היתר, לפיגוע בנמל התעופה בבורגס שבבולגריה ביולי 2012. בנוסף, שם הארגון נקשר לפיגוע במרכז היהודי בבואנוס איירס
ב־1994, לשליחת אוניית הנשק הפלסטינית "קארין איי" לעזה ב־2002, וכן לשיגור הרקטות לגולן בשבוע האחרון, שגרם לחשש מפרוץ מלחמה.
בינואר 2012, באחת ההופעות הפומביות המעטות שלו, הודה הגנרל סולימאני בנוכחות האיראנית בדרום לבנון ובעיראק. “שני האזורים הללו מושפעים מהאידאולוגיה ומהמעשים של הרפובליקה האיראנית”, אמר.
לאחר מתקפות הטרור על ארצות הברית בספטמבר 2001, הפך סולימאני במפתיע לבעל ברית שלהם, ואף דחף לשיתוף פעולה עם המערב במטרה להפיל את משטר הטליבאן הסוני באפגניסטן.
לאחר מכן, בשל מעורבותו בפיגועים נגד הכוחות האמריקאיים בעיראק, הוא הוצב על ידי הממשל ברשימת הטרור. למרות זאת, ואף שהוא מתעב את האמריקאים והצהיר כי אין לבטוח בהם, השפעתו הובילה לשיתוף פעולה נוסף בינו לבין האמריקאים במסגרת המעורבות שלו בבחירת ראש הממשלה הזמנית בעיראק ב־2010.
"הוא מאוד פרגמטי", הסביר חוסיין מוסביאן, ששירת עמו במועצה הצבאית העליונה. "הוא מוכן לשתף פעולה עם המערב, אם הדבר משרת את האינטרסים של איראן".
סולימאני שיחק תפקיד מכריע גם במלחמה נגד דאעש, ואף השתתף בשחרור אזורים רחבים מידי הארגון בעיראק. ההשפעה הרבה שלו על המערכת הגיאו־פוליטית באזור ידועה. גם בעולם הסוני, בעיקר מדינות המפרץ השכנות, מודאגים מנוכחותו.
התרעות פיקוד העורף