המונח “תיקון עולם”, כביטוי לסדר יום ליברלי של סיוע לחלשים נמצא בסביבה היהודית האמריקאית כבר עשורים רבים. הוא מיוחס לשלמה ברדין, שעמד בראשו של מכון "קמפ ברנדייס” בקליפורניה, ארגון שקיווה להילחם בהתבוללות בהנחלת “המסורת המוסרית הגדולה של היהדות” ליהודים צעירים. ברדין האמין שתפילת “עלינו לשבח” היא הביטוי החשוב ביותר של ערכים יהודיים, והוא התמקד בעיקר במשפט: “לתקן עולם במלכות שדי”, אך העניק לו פירוש מחודש. ברדין הבין אותו כקריאה לחובת היהודים לעבוד כדי לשפר את העולם.
באופן כללי, מה שניומן מבקש מהיהודים לעשות הנו פשוט: לדאוג לאינטרסים של הקהילה היהודית – ״לביטחון, לרווחה, ובשורה התחתונה לשרידות של הקהילה היהודית״. זה כולל, כמובן, תמיכה בישראל וגיוס משאבים חומריים ואידיאולוגיים לחיזוקה. אלא שכמו שפולק – בעבר מועמד פוליטי של המפלגה הרפובליקנית – טוען במאמרו, ספק אם יש בקהילה היהודית הסכמה על השאלה מהם האינטרסים של הקהילה היהודית. על כן, מדובר בוויכוח מעגלי. גם אם נפסיק לקרוא לזה תיקון עולם, ונקרא לזה אינטרסים של הקהילה היהודית, הליברלים יעשו מה שהם עושים (כי זה האינטרס של הקהילה היהודית) והשמרנים יקבעו שהליברלים מסכנים את האינטרסים של הקהילה היהודית (כי זה מה שהם חושבים).
התרעות פיקוד העורף