לפני כמעט 12 שנים במדינת מינסוטה, אמריקה עשתה היסטוריה. בדיעבד, אפשר להניח שמדובר בהיסטוריה שהקדימה את ההיסטוריה. ב־2006 נבחר לראשונה מועמד מוסלמי לקונגרס האמריקאי, קית' אליסון שמו. שנתיים אחר כך נבחר לנשיאות גבר שחור, בנו של מוסלמי. מינסוטה הצביעה בעד אליסון, ואחר כך גם בעד ברק אובמה, וסימנה עידן חדש: נגמרו הימים שבהם המוסלמים מודרים מהפוליטיקה האמריקאית. תמו גם ימי החשדנות האינסטינקטיבית שאחרי פיגועי 11 בספטמבר.
זה בדיוק הפרדוקס: מצד אחד, אל תעשו עניין מזה שהמועמד מוסלמי, הדת לא רלוונטית. מצד שני, אל תשכחו שהוא מוסלמי ושבחירתו היא סוג של מחאה. את הפרדוקס הזה המפלגה הדמוקרטית מנסה להכיל ולנצל. את הפרדוקס הזה תנסה המפלגה הרפובליקנית לקעקע ולנגח. מה שיוביל כמובן לנהירה מוגברת של הקול המוסלמי למפלגה אחת. מה שיוביל כמובן לטון אנטי־מוסלמי גובר במפלגה האחרת.