בגיל 40 מוביל גרויסמן את המדינה שהתמודדה בשנים האחרונות עם שלל אתגרים, המלחמה עם רוסיה וכיבוש חצי האי קרים, האנטישמיות הגוברת והמאבק בשחיתות. “התחלנו שלב חדש בעלייתה של אוקראינה כמדינה”, אומר גרויסמן. “היום אנו למעשה בונים מדינה אוקראינית חדשה. אוקראינה היא מדינה יפהפייה בת 45 מיליון בני אדם, ארץ רב־תרבותית שהוכיחה לעולם כולו את מחויבותה לדמוקרטיה ולמטרות אירופיות. אני גאה בעם שלנו, בנוער המוכשר, באנשי העסקים. אני מכבד את הדור הוותיק. חודש אחרי חודש אנו רואים את שירותי היצוא צומחים. יש מרכיב אוקראיני בהרבה מיזמים והמצאות טכנולוגיות בעולם, וזה בהחלט מעורר השראה. היום אנו חיים בשלב ייחודי של התפתחות. אוקראינה התקרבה יותר לאירופה. שיתוף הפעולה שלנו עם הברית הצפון־אטלנטית הועצם גם הוא. העם האוקראיני מאופיין באמונה חזקה, ברצון חזק, באופטימיות מעוררת השתאות ובסובלנות המולדת שלנו. עמים שונים חיו על האדמה הזאת בתקופות שונות, כך שקיום משותף בשלום של אמונות, עדות ודתות הוא הקו המייחד את אוקראינה”.
גרויסמן, עורך דין במקצועו, נולד בעיר ויניצה למשפחה יהודית, והוא מצהיר על יהדותו ואף מתפלל בבית כנסת בריש גלי, גם כיום, למרות האנטישמיות באוקראינה.
ב־2016, כשהיה עדיין יו"ר הפרלמנט האוקראיני, הוא הקים על רגליהם את חברי הפרלמנט לדקת דומייה לציון יום השואה הבינלאומי, לראשונה בתולדות פרלמנט זה. חלק מקרובי משפחתו אף עלו לישראל וגרים כיום באשדוד. אביו, בוריס גרויסמן, בן לניצול שואה, הפך לאיש עסקים לאחר התפרקות ברית המועצות. גרויסמן עצמו עבד מגיל 16 ועד הצטרפותו לפוליטיקה בחברה שהקים אביו, ואף ניהל אותה במשך כמה שנים.
בשנת 2002 נבחר גרויסמן למועצת העיר ויניצה, ובשנת 2006 זכה בבחירות לראשות העיר והפך לראש העיר באופן רשמי. באפריל 2016 נבחר גרויסמן על ידי הפרלמנט האוקראיני לראש הממשלה של אוקראינה, שבה התפוצה היהודית הרביעית בגודלה בעולם. במאי 2017 ביקר גרויסמן בישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם נשיא המדינה ראובן ריבלין.
“הקהילה היהודית נהנית מכבוד רב ומסובלנות באוקראינה”, טוען גרויסמן. “נכון לעכשיו, קהילות יהודיות קיבלו 85 מתוך 109 בתי כנסת שקודם לכן היו רכוש של המדינה. זהו, כמובן רק מספר. הרבה יותר משמעותי הוא זרם התיירים והיהודים הדתיים שמגיעים הנה, במיוחד לפני ראש השנה”.
אלא שלמרות דברי גרויסמן, אוקראינה עולה לא פעם לכותרות בישראל בעקבות דיווחים על מתקפות אנטישמיות שמתרחשות בה. רק באפריל האחרון, ביום הולדתו של היטלר, חיללו ניאו־נאצים באוקראינה מצבות וריססו כתובות על אנדרטאות יהודיות.
אלא שיש באוקראינה מי שמשמיע ביקורת כלפי היחס של גרויסמן ליהדותו. "ראש הממשלה כאן לא בקשר עם הקהילה היהודית", אומר אדוארד דולינסקי, בלוגר ממוצא יהודי. "על ידי האוקראינים הוא מואשם במצב הכלכלה המקומית מפני שהוא יהודי. בנוסף, הוא מואשם בכך שהיהודים משתלטים על המדינה. גרויסמן אף פעם לא הולך לבית הכנסת, אפילו לא כדי להדליק נר בחנוכה. הוא מתנהל כפוליטיקאי וזה מובן. היהודים לא כועסים עליו; הם מבינים את זה".
מלחמת האזרחים באוקראינה פרצה בראשית שנת 2014 בעקבות עלייתם לשלטון של חוגים אוקראיניים פרו־מערביים ולאומניים שהדיחו את הנשיא הפרו־רוסי ויקטור ינוקוביץ' בעקבות החלטתו לא לחתום על הסכם שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי. הבדלנים זכו לעידודה של רוסיה, לסיוע בנשק ואף להשתתפות של מתנדבים רוסים בלחימה.
התרעות פיקוד העורף