קיימת מציאות מחוץ ומעבר לסקרים, ויש התפתחויות שאין להן ביטוי בנתונים סטטיסטיים. יש חדשות טובות שאינן משתקפות בכותרות הראשיות ואין להן מקום בהודעות לעיתונות העגומות והמתריעות שמפיצים הארגונים היהודיים הגדולים בארצות הברית. אין זה אומר שאפשר ומותר להתעלם חלילה מהממצאים שהתפרסמו לאחרונה ומבטאים את הגידול בגילויי אנטישמיות, שמלווה בעלייה במספר מקרי הפגיעות האלימות ביהודים בארצות הברית. יש בהחלט יסוד לדאגה.
לאהדה לישראל בקרב ההיספאנים גם משמעות רחוקת טווח, לא הנשיא או הנשיאה הבאים של אמריקה, אבל בכירים בהנהגת ההיספאנים כבר מדברים על נשיא ממוצא היספאני. "אין לי ספק שהיספאני ייבחר לנשיאות ארצות הברית בעתיד הלא רחוק", אמר אספיאט. לפי נתונים שפרסם לא מכבר מכון פיו, בבחירות לנשיאות ב־2020 קבוצת המצביעים הלא לבנים הגדולה ביותר תהיה ההיספאנים. לפי דוח המכון, חלקם של בעלי זכות ההצבעה ההיספאנים בבחירות לנשיאות הוא כבר גדול מזה של השחורים. מספר הלא לבנים בעלי זכות הצבעה היום הוא שליש מכלל בעלי זכות ההצבעה – גידול בשיעור של 20% משנת 2000. החלק הגדול מקרב אותו השליש הם היספאנים. בכירים היספאנים מעריכים כי ראש עיריית ניו יורק הבא יהיה ממוצא היספאני.
"הכנס היה הזדמנות ייחודית להתחבר ולתקשר עם המנהיגות הקהילתית והפוליטית ההיספאנית בניו יורק ולטוות עמה קשרים ארוכי טווח", אמר הקונסול דיין. "זאת מטרה חשובה יותר מאשר המאבק בתנועת החרם נגד ישראל. המנהיגים ההיספאנים הם כולם ידידי ישראל מושבעים. כולם ביקרו בישראל".
דיאז (49), שמכהן זו הפעם השלישית כנשיא הרובע, ביקר פעמיים בישראל. הפעם הראשונה, ב־2008, הייתה לדבריו "ביקור ממושך, איכותי, שעד היום אני חש את הרשמים החזקים שהותיר אצלי ושהשפיעו על הידידות שאני רוחש לישראל". בביקור הראשון אף התארח ימים אחדים בקיבוץ לביא. בביקורו השני, ב־2015, עמד בראש משלחת של עסקנים היספאנים שבדקו אפשרויות לניצול טכנולוגיה ישראלית לשיפור שירותי ציבור בניו יורק. מה שנצרב בזיכרונו מהביקור הזה היא הפגישה עם נשיא המדינה ראובן ריבלין. "הייתה בינינו שיחה ידידותית כמו בין חברים ותיקים", סיפר דיאז בראיון עמו. "לא תנחש מה נחשב בברונקס ליום היסטורי: 28 בינואר 2015 - היום שבו נשיא מדינת ישראל ריבלין ביקר ברובע ברונקס", סיפר בנימת גאווה וסיפוק.
כששמו של הקונסול דיין עולה בשיחה, דיאז מכנה אותו "אחי". בראיון עמו מדבר דיאז על אהדתו לישראל כעל חוויה דתית. אביו הוא כומר, ולדבריו, "גדלתי וחונכתי להוקיר ולכבד יהודים ולתמוך במדינת ישראל". לקראת ביקורו האחרון בישראל, פרסם נשיא הברונקס מאמר דעה שנשא את הכותרת "למה אני מבקר בישראל?". הוא כתב אז" "האם יש לנשיא רובע אינטרס לקדם את ישראל? ודאי. הייתה תקופה שמספר היהודים שהתגוררו ברובע ברונקס היה גדול ממספר היהודים בישראל. הקהילה היהודית היא חזקה, חיונית וחשובה בניו יורק. יהודים והיספאנים עובדים ופעילים יחד, יד ביד, לקדם מטרות בתחומי הכלכלה, הפיתוח, הדיור והחינוך המלכדות ומאחדות אותנו".