בכינוס פסגת "איחוד הים התיכון" שיזם בשעתו, ארגן סרקוזי מפגש משולש עם אולמרט ואבו מאזן, שאחריו הצהיר אולמרט ש"ישראל והפלסטינים לא היו מעולם כה קרובים לשלום".
המגעים (בוועידה השתתף גם נשיא סוריה בשאר אסד) נמשכו עד הרגע האחרון, ולבסוף הוועידה הסתפקה ב"תמיכה בתהליך השלום". מכל מקום, לדברי סרקוזי, עיקר ההישג היה בעצם קיומה ולדבריו חבל שהנשיא פרנסואה הולנד, שהחליף אותו, לא המשיך לקדם את הנושא.
סרקוזי מביע בספר את הערצתו לנשיא המנוח שמעון פרס. לדבריו, בביקוריו בפריז, פרס "היה מוקף בנשים צעירות שהעריצו אותו, והוא התייחס אליהן תמיד בחביבות ובכבוד". הנשיא הצרפתי לשעבר גם מביע צער על כך שלא ניתן למנהיג אירופי לנאום בהלווייתו של פרס לצד נשיאי ארה"ב לשעבר ביל קלינטון וברק אובמה.