ארה"ב וצרפת פעלו לאורך תקופת הלחימה באזור להרגעת הרוחות וביקשו לקחת חלק בשיקום האזור ופיקוח עליו לאחר תום הקרבות. יחד עם זאת, גורמים צרפתים ואמריקאים לא נטלו חלק בעסקה שנחתמה בין ארמניה ואזרביג'ן בתיווך רוסי לסיום ששת שבועות הלחימה באזור המחלוקת.
"סיום הלחימה אמור לאפשר כעת את חידוש המשא ומתן שיתבצע בתום לב, במטרה להגן על אוכלוסיית נגורנו-קרבאך ולהבטיח את חזרתם של עשרות אלפי אנשים שברחו מבתיהם בשבועות האחרונים בתנאי ביטחון טובים", אמר נשיא צרפת, עמנואל מקרון. ממשרדו של נשיא צרפת נמסר שהוא מקיים שיחות תכופות עם ראש ממשלת ארמניה ונשיא אזרביג'ן.
אוכלוסיית צרפת כוללת בין 400,000 ל -600,000 אנשים ממוצא ארמני. מקרון הקפיד לא לתמוך במי מהצדדים בסכסוך, אך ספג ביקורת לאחר שלא עשה מספיק על מנת לסייע לצד הארמני.
בצרפת מתחו ביקורת על מערכת היחסים המתנהלת בין מוסקבה ואנקרה על רקע המאמצים לפתרון המשבר בקווקז. בין הקולות העולים בצרפת בימים האחרונים אפשר למצוא אזכורים להסכם אסטנה, שנחתם בין רוסיה, טורקיה ואיראן בשנת 2017, והביא לחלוקת השטחים בפועל בסוריה.
בתוך כך, בשבוע האחרון המשיכו אלפים מתושביו הארמנים של אזור נגורנו-קראבך לברוח מהאזור החרב, בחזרה לארמניה. ממשלת ארמניה, ששלטה באזור עד תחילת המלחמה, החלה בהליך מסירת השטחים בו לממשלת אזרביג'ן, בהתאם להסכם הפסקת האש.
היום התפטר מתפקידו שר ההגנה הארמני, דויט טונויאן. התפטרותו מגיעה אחרי התפטרותו של שר החוץ הארמני, זוראב מנאטסקאניאן, שהתפטר ביום שני. בארמניה מדווחים שמופעל לחץ גדול על ראש הממשלה, ניקול פשיניאן, להתפטר מתפקידו אף הוא. לאחר החתימה על הסכם הפסקת האש עם אזרביג'ן נמתחה ביקורת נרחבת נגדו בארמניה, מה שהוביל להתחוללות מהומות רבות וביניהן אף פריצה אלימה של מפגינים לפרלמנט הארמני.
התרעות פיקוד העורף