"לפני 30 שנה, אשתי האהובה אסתר מצאה בפעם הראשונה את דרכה אלי, בכלא מריון, הכלא השמור ביותר בארה"ב, בו הייתי כלוא בצינוק 3 קומות מתחת לאדמה מאחורי 13 מנעולים ומפתחות", פתח פולארד את דבריו והוסיף: "אסתר הגיעה אלי, חתכה את האזיקים מעל ליבי והחזירה את נשמתי לחיים. זו הייתה העת בה המאבק לחירותי החל לראשונה".
פולארד ביקש להודות בשמו ובשם אשתו לכל האנשים שתמכו בו, מישראל ומארצות הברית, ושנלחמו עבורו לאורך השנים הארוכות בהן ישב בבית הכלא. פולארד הוסיף כי בשל מצבה הרפואי של אשתו, כרגע הם צריכים להישאר בארצות הברית, אך הם יעלו לארץ מתי שיתאפשר להם להבטיח את המשך הטיפול באסתר אשתו "תוך שמירה על פרופיל נמוך באופן שיאפשר לי להתמקד בטיפול באשתי ובבניית חיינו מחדש", כתב פולארד.
האסיר המשוחרר הודה לרופאים שלטענתו הפכו למשפחה, אשר עושים כל מה שניתן על מנת להבטיח שהם יוכלו לעלות לישראל בצורה חלקה ככל האפשר. את מכתבו חתם פולארד במילים: "אנחנו אוהבים אתכם מאוד ושולחים חיבוק גדול לכולכם", כשהוא מתייחס לכל אותם אלו שתמכו בו בשנים האחרונות.