עוד הוסיפה שוורץ כי "הרשתות עכשיו עושות בדיוק את אותו דבר. הן יודעות שהולכת להיות רגולציה, והן מנסות להראות עכשיו, 'אנחנו לוקחות אחריות'. לפני שנה בערך פרסמתי ספרון שקוראים לו התמודדות עם ביטויי שנאה ברשתות חברתיות. עשיתי את זה בגלל התחושה המאוד קשה בישראל, ב'יד ושם' למשל וכו' של התגברות של ביטויי אנטישמיות שהובילו גם למעשים, ראינו פיגועים נגד יהודים בארצות הברית וכו'. ואז עלתה השאלה, מה צריך לעשות? כי אנחנו לא רוצים לפגוע בחופש הביטוי - האם למשל לחייב את הרשתות החברתיות ביותר שקיפות, ביכולת ערעור על החלטות כל כך פוגעניות? האם לייצר איזושהי סוג של סקאלה של עונשים?".
כמו כן, ציינה כי "כל הדברים האלה הם בעצם פצצה מתקתקת מול הפרצוף שלנו. מי קובע את הכללים? מי מחליט לגביהם? האם עדיף למשל שזה יהיה באמצעות צווי בית משפט? זה יהיה יותר טוב אם שופטים מדינתיים יחליטו מה צריך להסיר ומה לא להסיר מפייסבוק? לכאורה יהיה בזה משהו יותר דמוקרטי, זה ישקף כאילו את ההסכמה החברתית בכל מדינה ומדינה. מצד אחר, זה יגרום לאינטרנט להיות איים של רגולציות, נכון? זה מאוד ישנה את האופן שבו האינטרנט נראה. השאלה הזאת מי מחליט מה צריך להיות ומה לא צריך להיות, היא שאלה שמלווה דמוקרטיות 300 שנה אחורה. זה לא דבר שהוא חדש. יש פה באמת תחושה מאוד מאוד קשה של עליהום מאוד גדול".