"מצלמות האבטחה נמצאות בכל מקום ובכל הפרה קטנה שקורית, כותבים דוח ושולחים לגורם המוסמך לכך. אבל באופן כללי נעים לגשת לכך בחוש הומור, אפשר לחיות, אז אני די בסדר".
נבלני ממשיך וכותב: "יש אלמנטים ציוריים בחיי היום יום בשחור ולבן. למשל, יש לוחית עם שמי ותמונתי, עליה פס אדום – יש לי שאיפות לברוח, כך הם הגדירו אותי. אז בלילה, בכל שעה, אני מתעורר מכך שליד מיטתי ניצב אדם לבוש מדים שמצלם אותי ואומר 'שתיים וחצי בלילה, האסיר נבלני, אנחנו יודעים שהוא נמצא כאן למרות שאיפותיו לברוח'".