הטיימס דיווח כי הממשלה מתכוונת להעלות את רף סעיף ההתיישנות, על מנת שיכסה את כל התקריות שהתרחשו עד הסכם יום שישי הטוב של 1998, שסיים את שלושת העשורים של הסכסוך המזוין (הטראבלס), וזאת למעט מקרים של פשעי מלחמה, רצח עם ועינויים. בכך יופסקו ההליכים הפליליים נגד אנשי כוחות הביטחון, אך גם נגד מעורבים בפעילות טרור.
כמו כן, השר לענייני צפון אירלנד, ברנדון לואיס, מקיים דיונים על בניית מוזיאון של "גילוי האמת" באזורי הגבול כדי לקדם את השיח "מדיון פלילי לדיון היסטורי". בממשלה ציינו כי הם מעוניינים לשמוע בעיקר קולות שלא נשמעו עד כה ואשר יוכלו לספק זוויות חדשות.
המהלך הממשלתי מגיע על רקע הזעם הציבורי על העמדה לדין של חיילים בריטים לשעבר בשל מקרי הרג שחלקם התרחשו לפני כ-50 שנה. מוקדם יותר השבוע קרס משפטם של שני צנחנים לשעבר שהועמדו לדין על רצח של מפקד בכיר בארגון הטרור ה-IRA הרשמי (OIRA), בשנת 1972 לאחר שבית המשפט קבע כי הראיות נגדם אינן תקפות.
הדיווחים על התוכניות הבריטיות כבר מעוררות תרעומת בקרב הרפובליקנים בצפון אירלנד. "עוד מהלך ציני שיציב את הכוחות הבריטיים מעל החוק", צייצה מישל אוניל, סגנית ראש הממשלה המקומית ומנהיגת השין פיין בצפון אירלנד. "זו הגנה משפטית על מי שהיו מעורבים ברצח מטעם המדינה. זה לא מקובל".
גם באירלנד הזהירו כי מדובר בהפרות של ההסכמים בין הצדדים, כולל הסכם משנת 2014 שקבע את הקמתה של יחידה עצמאית לחקירות של כל מקרי ההרג בזמן הטראבלס. "הממשלה האירית דנה עם עמיתינו בבריטניה על המחויבות להסכמים וממליצה בתוקף נגד כל שינוי חד צדדי בסוגיות רגישות כאלה", נמסר ממשרד החוץ בדבלין. "רק גישה קולקטיבית יכולה לטפל בסוגיות האלה באופן מקיף והוגן שיגיב לצרכים של הקורבנות, הניצולים והחברה בכללותה".
התרעות פיקוד העורף