הצו, שמנע מהבכירים לחשוף את המאמצים של הממשל להשיג מקורות עיתונאיים חסויים כך שאפילו העורך הראשי דין באקט לא ידע על הנושא, נכנס לתוקפו בשלושה בינואר לפי דבריו של דייוויד מקרו, עורך דין בכיר במערכת הטיימס. מקרו טען כי הצו הינו "חסר תקדים" וכי לעולם משרד המשפטים לא ניסה לקבל רשומות טלפונים של הטיימס מבלי להודיע על כך מראש לעיתון.
הוא אף גילה כי משרד המשפטים האמריקאי ניסה להשיג את תכתובות המייל דרך מאבק מול גוגל, באמצעות צו משפטי מהחמישה בינואר, אשר הורה להם להעביר את המידע ולהסתיר את העניין, אך גוגל התנגדה ודרשה שהמידע יועבר לטיימס. בתחילת מרץ, כך סיפר מקרו, משרד המשפטים ביקשו מהשופט לגלות את העניין למקרו עצמו, אך דרשו צו שימנע ממנו לחשוף את הפרשה לאחרים.
החשיפה הגיעה יומיים בלבד לאחר שמשרד המשפטים, אשר כעת עובד תחת ממשל ביידן, הודיע לארבעת הכתבים המעורבים כי טראמפ השיג בשנת 2020 רשומות טלפון שלהם משנת 2017. ההודעה הגיעה לאחר גילויים נוספים, לפיהם ממשל טראמפ השיג רשומות טלפוניות גם של כתבי "הוושינגטון פוסט" ו-CNN.
העורך הראשי באקט גינה את פעולות משרד המשפטים וטען כי המאמצים להשיג ולחשוף מקורות עיתונאיים הם עבירה על התיקון הראשון לחוקת ארה"ב אשר נועד לאפשר את חופש הדיבור והעיתונות. "גוגל עשתה את הדבר הנכון כשהגנה על רשומות הכתבים, אבל לא היינו צריכים להגיע למצב הזה כלל. הנושא מערער עמוקות את חופש העיתונות", מסר באקט.
דובר משרד המשפטים, אנתוני קולי אמר כי "בחודשים האחרונים נמנע המשרד מלאכוף את צו איסור הפרסום ומרצונו החופשי ביקש להסיר אותו עוד בטרם נחשפו הקלטות. המחלקה מעריכה עיתונות חופשית ועצמאית ומחויבת לקיום התיקון הראשון לחוקה".
בחודש שעבר אמר ביידן עצמו כי לא יאפשר למשרד המשפטים להשיג נתונים אשר יאפשרו לחשוף מקורות עיתונאיים. הנשיא אף כינה את הנוהג "פשוט לא נכון".
התרעות פיקוד העורף