"המצב מפתיע? כנראה שלא", פתחה ד"ר בכר את דבריה והסבירה: "אנחנו באותה הנקודה. זה מגוחך שאנשים במדינה דמוקרטית צריכים לעבוד 26 שעות, בעיקר אם הם צריכים לטפל באנשים אחרים. כבר כולם מסכימים שזה לא הגיוני. אז למרות שההסכם לא היה מושלם, שמחנו שהיה תהליך - אבל עכשיו אנחנו חוזרים אחורה".
"שוב נצטרך להתפטר ולעשות רעש ברחובות", איימה ד"ר בכר. "אבל הפעם אנחנו חוזרים חזקים יותר, כי אנחנו פחות תמימים ממה שהיינו. אני רק מפחדת לחשוב לאן זה יכול להגיע. הרי אם כולנו נעזוב, מי יטפל בחולים? מהשעה 16:00 בית החולים מתקיים אך ורק בזכות המתמחים, כלומר - 16 שעות ביממה המתמחים הם אלה שמטפלים בחולים".
"אז מה יהיה איתם?", שאלה וענתה, "הקיצור היה אמור להתחיל בראשון לאפריל, אבל זה נראה עדיין רחוק מאוד. חבל, כי היה מספיק זמן להתכונן ולהתחיל לפעול".
"השאלה היא לא מתי אנחנו נרד לרחובות, השאלה היא מתי אתם תרדו לרחובות", אמרה נחרצות. "אני לא מצליחה להבין איך הבעיה היא לא של כולם, של כל האזרחים - אתם אמורים לצאת לרחובות יחד איתנו. הלחץ על הממשלה צריכה להיות של כולם, לא רק של המתמחים. אני רופא בבית חולים ציבורי והמנהל שלי הוא שר הבריאות - שהוא יפתח את הסתימה הזאת. אני לא צריכה לחשוב איך להביא את הכסף, אני צריכה רק להתרכז על איך לטפל בחולים שלנו".