בתוך כך, משרד החוץ הרוסי פרסם מסמך בו מפורטות דרישותיו על מנת למנוע הסלמה צבאית עם אוקראינה. מהמסמך עולה כי רוסיה דורשת מארה"ב ערבויות ביטחוניות וסילוק כוחות נאט"ו מהמדינות הבלטיות. זאת, לאחר שלפי הרוסים ארה"ב התעלמה מההצעות הרוסיות בנושא הערבויות הביטחוניות, ובכך יצרה לעצמה ולבנות בריתה יתרונות צבאיים. בעקבות כך, הרוסים דורשים את הפסקת האימונים עם אוקראינה וסילוק הצבאות הזרים מאדמתה. בנוסף, המסמך מדגיש כי על אוקראינה להחזיר באופן מידי את כלל החימוש שקיבלה ממדינות המערב חזרה למדינות המוצא.
כמו כן, משרד החוץ הרוסי הודיע כי "במטרה להפסיק את ההסלמה", אוקראינה נדרשת לעמוד בהסכמי מינסק שנקבעו ב-5 בספטמבר, 2014, שנועד לעצור את המלחמה באזור דונבאס. הרוסים הצהירו כי על אוקראינה לסלק מהמדינה את כלל היועצים המערביים השוהים בה כעת. במסמך נכתב כי "רוסיה מצפה להצעות קונקרטיות מארה"ב ונאט"ו" וכי "לא ניתן לשקול את נושא בקרת הנשק כנושא נפרד משאר הנושאים".
מוסקבה רואה במסמך גם "פוטנציאל להסכמים עתידיים" עם ארה"ב ובעלות בריתה. משרד החוץ הרוסי בירך על "הנכונות של ארה"ב לדון באמצעים דומים למניעת תקריות עתידיות". עם זאת, רוסיה הצהירה כי "עובדה זו לא יכולה להוות תחליף לפתרון הבעיות המרכזיות שעלו במסמך".
בנאומו, אמר בלינקן כי דבריו "נועדו על מנת למנוע מלחמה ולא להתחיל אותה". במקביל, בלינקן הדגיש כי רוסיה מחשפת סיבות שיצדיקו את הפלישה לאוקראינה, טענות אשר מהדהדות בהצהרות הפומביות של ארה"ב. מזכיר המדינה התווה בנאומו מספר תרחישים לכך, מ"הפצצה מבוימת בתוך רוסיה" ועד ל"גילוי מומצא של קבר אחים".
בלינקן הוסיף: "אני מודע לכך שיש כאלו שהטילו ספק במידע שלנו, תוך שהם מזכירים מקרים דומים שבהם המודיעין לא פגע בסופו של דבר. אך המידע של ארה"ב אושר על ידי מה שראינו שמגלה לנגד עינינו".
בסוכנות הידיעות הרוסית, RIA, דווח כי כוחות אוקראיניים היו הראשונים לפתוח בירי, כאשר נציגי "הרפובליקה העממית של לוהנסק", קבוצת מורדים שלכאורה נתמכת על ידי הרוסים, טענה כי צבא אוקראינה פתח באש עליהם והשתמש נגדם במרמגות, רימונים וירי מקלעים. "כוחות הצבא של אוקראינה הפרו בגסות את הפסקת האש, תוך שימוש בנשק כבד", מסרו נציגי מחוז לוהנסק.
בנוסף, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב הודיע היום כי רוסיה תשלח את תשובתה לארה"ב בנושא הערבויות הביטחוניות שביקשה. לברוב הודיע כי התשובה תפורסם בפומבי, וכחלק ממנה, רוסיה תדרוש שלא לאפשר לאוקראינה להצטרף לברית נאט"ו, סעיף שעד כה בארה"ב סירבו להעניק לרוסיה.
שר החוץ הצרפתי ז'אן־איב לה דריאן קבע שגודל הכוחות הרוסיים בגבול לא השתנה. בסיום הכינוס הורתה הברית הצבאית למפקדיה להתכונן לאפשרות של שיגור כוחות נוספים לדרום־מזרח אירופה, כולל כוחות אוויר וים, בתגובה לנוכחות הרוסית בגבול אוקראינה. עם זאת, מדובר לדבריה ב"צעדי מניעה" מידתיים. "מה שאנחנו רואים הוא שהם הגדילו את מספר החיילים שלהם, ועוד כוחות נמצאים בדרך", אמר סטולטנברג. "אם הם באמת יתחילו בנסיגה, זה דבר שנברך עליו, אבל הם תמיד הזיזו כוחות אחורה וקדימה".
שרי ההגנה הביעו את דאגתם מן המערך הרחב והלא מוצדק, לדבריהם, של הצבא הרוסי, וקראו לרוסיה לבחור בדרך הדיפלומטיה ולהסיג מיד את כוחותיה. הם גם חזרו והביעו את תמיכתם בשלמות הטריטוריאלית והריבונית של אוקראינה, ואיימו על רוסיה ב"מחיר גבוה" אם אלה יופרו.
בהקשר זה רשמו במערב בדאגה את אזהרת דובר הקרמלין דימיטרי פסקוב, שלפיה "יש סבירות גבוהה ואמיתית" לתקיפה של צבא אוקראינה במחוזות דונבאס הבדלניים, וכי הדבר "עלול להוביל למלחמת אזרחים". במקביל הודיעה ועדת חקירה על גילוי "קבר אחים" של כ־300 מתושבי דונבאס שנהרגו על פי הטענה בהפצצה ללא אזהרה של כוחות אוקראינה ב־2014.
ג'ן סאקי, דוברת הבית הלבן, אמרה בתדרוך לעיתונאים: "אנחנו עדיין נמצאים בחלון זמן שבו אנחנו מאמינים שמתקפה מצד כוחות רוסיה יכולה לקרות כל רגע. ראינו טקטיקות כאלו בעבר, ואלו יכולות להיות קשורות לדיווחים על פגיעה של האוקראינים בכוחות בדלניים בדונבאס". נד פרייס, דובר משרד החוץ האמריקאי, היה אף חריף יותר: "יש יותר כוחות רוסים באזור הגבול האוקראיני ולא פחות, והם מתמקמים בנקודות התקפה. אנחנו בעיקר מודאגים מהשימוש של פוטין ובכירים נוספים במילה 'רצח עם' באזור דונבאס", והוסיף שהוא "נאמר ללא בסיס עובדתי, ויכול לשמש כאמתלה לפעולה צבאית רוסית באוקראינה".
גורם מודיעיני בכיר במערב טען כי התמרונים הצבאיים של רוסיה נמצאים כעת בשיאם, וכי האיום על אוקראינה יישאר גבוה לפחות עד סוף פברואר. הגורם אמר לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי העת הנוכחית היא זו שבה הסכנה לעימות או לתקרית צבאית לא־מכוונת היא הגבוהה ביותר. לדבריו, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יוכל להשאיר את כוחותיו בשטח עוד חודשים רבים. דוברת הממשלה במוסקבה מריה זכרובה מתחה ביקורת חריפה על הפרסום המוקדם במערב, ובעיקר בארה"ב ובבריטניה, של יום התקיפה הרוסית ואפילו השעה, ואמרה כי "המערב החליט לבזות את עצמו עד הסוף".
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב המליץ בציניות לאוקראינים להפעיל אזעקות בכל פעם שיתקבל דיווח מהתקשורת הבריטית על שעת הפלישה הרוסית "המדויקת". פסקוב גם הכחיש כי ארצו הייתה מעורבת במתקפת הסייבר על אוקראינה, והוסיף כי "נאט"ו טועה בכך שהיא אומרת שאין ראיות לנסיגה של כוחות רוסיים".
מנגד, טוענים בממשל האוקראיני כי "פיגוע הסייבר היה מתואם, ומטרת המתקפה הזאת הייתה לזרוע בהלה ולערער את המצב. משרד הפנים רואה עדויות למעורבות של שירותי ביון זרים. ההשבתה גרמה נזק כספי של מיליונים, אך לא לנזק ממשי לתשתית".
התרעות פיקוד העורף