"זה היה אמור להיות הריאיון הראשון אי פעם של הנשיא ראיסי על אדמת ארה"ב, במהלך ביקורו בניו יורק עבור עצרת האו"ם. אחרי שבועות של תכנון ושמונה שעות של הקמת ציוד תרגום, אורות ומצלמות, היינו מוכנים, אבל אין זכר לנשיא ראיסי".
"40 דקות לאחר שהראיון היה אמור להתחיל, הגיע עוזר. הנשיא, אמר, הציע לי ללבוש כיסוי ראש, כי זה החודשים הקדושים. סירבתי בנימוס. אנחנו בניו יורק, שם אין חוק או מסורת לגבי כיסויי ראש. ציינתי שאף נשיא איראני קודם לא דרש זאת כאשר ראיינתי אותם מחוץ לאיראן".
"העוזר הבהיר שהראיון לא יקרה אם לא אלבש כיסוי ראש. הוא אמר שזה "עניין של כבוד", והתייחס ל"מצב באיראן" - תוך שהוא רמז להפגנות השוטפות את המדינה. שוב, אמרתי שאני לא יכולה להסכים למצב חסר התקדים והבלתי צפוי הזה. וכך הלכנו משם. הראיון לא קרה. בעוד ההפגנות נמשכות באיראן ואנשים נהרגים, זה היה רגע חשוב לדבר עם הנשיא ראיסי".