"יש להם אהדה רבה בקרב הציבור והשלטון יצטרך לעשות חושבים אם לגעת בהם או להתעסק איתם בצורה שמשמרות המהפכה היו רוצים", אמר אלעד לגבי הנבחרת, והוסיף: "משמרות המהפכה ירצו לקחת אותם איך שהם מגיעים ולהכניס אותם לבית סוהר לכל ימי חייהם או לענות אותם ואולי גם להוציא אותם להורג".
לעומת זאת, ציין כי התפיסה של השלטון הרשמי זה לעשות להם איזו דה לגיטימציה בציבור ולא יותר, "אבל לא להתעסק איתם מבחינת בתי סוהר וזה מה שיקרה. כשהם לא שרו את ההמנון, הם לקחו על עצמם את הסיכון הגדול".
"היה שם לחץ לנצח מהציבור האיראני, במיוחד מי שישב ביציעים", סיפר, "הם רואים בזה ניצחון של 'הממלכה האיראנית' על האימפריה האמריקאית. העניין הוא שהשחקנים לא ראו את זה ככה. אסור למאבקים בין מדינות להגיע למגרש ברמה של עימות אגרסיבי".
עוד אמר: "הרבה אנשים בעולם החלו לסמפט את הנבחרת האיראנית מכמה סיבות - ראשית, בהתחלה הם לא שרו את ההמנון כמחאה, ורק אחרי שהם קיבלו איומים על חייהם ממשמרות המהפכה הם החליטו לשיר, אבל הם לא שרו ממש. הם מלמלו אם שמתם לב".
"איראן עוברת תהליך מאוד קשה"
לגבי המחאות שמתקיימות במדינה, אמר: "איראן עוברת תהליך מאוד קשה שהרבה שנים לא קרה שם. יש פרשנים שטוענים שאנחנו קרובים מאוד להפיכה ממש, אני חושב שיש עוד דרך ארוכה לעבור, במיוחד כשהשלטונות מסיתים את הציבור וטוענים שה־CIA האמריקני עומד מאחורי ההפגנות האלה והוא זה שמניע את האירועים שם ולכן זה קצת מתיש את האוכלוסייה ומבלבל אותה".
לדבריו, "אני חושב שאנחנו צריכים להמתין. יש שם בהחלט מחאה קשה, אמיתית של בני נוער, צעירים, שאינם מעוניינים בהמשך שלטון האייתולות והאסלאם הקיצוני, הם רואים מה קורה במערב ומה קורה במדינות ערביות דמוקרטיות למחצה והם מחפשים גם הם את החופש שלהם, את החיים הקצת יותר טובים".