ו' שביקש ששמו יישאר חסוי, הוא חבר בארגון רוסי שבשנה האחרונה פועל לסייע לאוקראינים להימלט מרוסיה. “אנחנו קבוצה של 50 חברים שמסייעים לאוקראינים להימלט לגבול המערבי ולצאת מרוסיה", הוא מספר.
"חבריי ואני הקמנו מסילת ברזל תת־קרקעית מתוך מטרה לעזור להם", הוסיף, "אנחנו מספקים להם מקום מגורים זמני ומעבירים אותם ממקום למקום עד שאנו מצליחים להבריח אותם דרך מסילת הברזל מחוץ לשטח רוסיה. בגלל שיש האזנה של השלטון לכל צעד, אנחנו מתקשרים בעזרת קודים מיוחדים שקבענו בינינו לבין עצמנו, דואגים לעשות הכל בחשאיות מוחלטת ובזהירות”.
"חשבתי שבהפגנות לא אצליח להשיג את אותה ההשפעה, ולכן חבריי ואני הקמנו את הארגון הזה כדי להתנגד לפשעי המלחמה של מדינתנו. זה לא משנה לי אם אדם הוא אוקראיני או רוסי, הוא עדיין בן אדם, וברגע ששוללים ממנו בגלל מניעים פוליטיים את הזכות להיות אדם חופשי, אני מרגיש צורך לפעול. ברגע שנכנסתי לפעילות הארגון, ידעתי שאני לוקח סיכון, והתייעצתי עם אשתי וגם עם הבת שלי, אבל היה ברור לי שלא אוכל לחיות עם עצמי בידיעה שזכויות אדם מופרות. אני יודע שאם יתפסו אותי, זה יכול לסכן גם את משפחתי, אבל לכן אני וכל חבריי דואגים לפעול בחוכמה ובסודיות מוחלטת”.
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 קמו בערים שונות ברוסיה ארגוני מחאה מחתרתיים, שנועדו לסייע לאוקראינים, בין אם במזון ובגדים, בין אם במתן מקומות מסתור ובין אם בסיוע בחציית הגבול – תוך סיכון חייהם וחירותם כאזרחי רוסיה. כזכור, לאחר פרוץ המלחמה, עשרות אלפי מפגינים רוסים נגד המלחמה נעצרו. חלקם נקנסו והועמדו לדין, וחלקם אף נאסרו.
גם מ’ היא חברה בארגון המסייע לאוקראינים. “אני אוספת בגדים, צעצועים, מזון ועוד ומעבירה לאוקראינים שנמצאים מחוץ לרוסיה דרך רשת חברים שפועלת בכל מיני אזורים ברוסיה, ומחוצה לה”, היא מספרת. “יש בארגון שלנו גם כאלה שנותנים לאוקראינים ללון אצלם לכמה לילות עד שיצליחו לברוח מהגבול. לפעמים יש כאלה שמגייסים כסף למען אוקראינים. אנחנו גם מפעילים אנשים שמסייעים פסיכולוגית לאוקראינים שנמצאים במצב נפשי קשה. הארגון שלנו לקח על עצמו לעזור ככל האפשר”.
אם המצב היה הפוך
איתור המרואיינים לכתבה הזו לא היה משימה פשוטה: מחשש לחייהם הם נמנעים מלחשוף את שמותיהם ופניהם, ולכן השיחות בינינו התקיימו דרך הטלגרם בלבד בשיחה קולית. “אנחנו מחליפים כל כמה ימים יוזר בטלגרם כי אנחנו צריכים להיות בטוחים שאי אפשר לאתר אותנו”, מסביר ו’. “הסיבה היחידה שבגללה הסכמתי לשוחח איתך היא כי אני רוצה שהעולם יידע שלא כל הרוסים מקבלים בכניעה את המלחמה הזו, אלא אנחנו פועלים בכל החזיתות כדי לסייע לאוקראינים”.
“אנחנו יודעים בדיוק מה הסיכון שאנחנו לוקחים בפעילות שלנו, אבל יודעים גם שאין לנו ברירה אחרת כי רוסיה פועלת בניגוד לכל חוק מוסרי או הומני”, אומר לי א’, שמסייע לארגון Helping To Leave, שבסיסו בגיאורגיה, והוא עוזר לאוקראינים להימלט מרוסיה. “הארגון מופעל על ידי רוסים ודוברי רוסית מחו”ל ומרוסיה עצמה במטרה לאכלס אוקראינים בבתים לפני פינויים מרוסיה מעבר לגבול. אני עזרתי בינתיים לשש משפחות אוקראיניות להימלט, שאחת מהן שכלה את בנה החייל במלחמה".
לדברי א’, רוב האוקראינים ששוהים כיום ברוסיה הינם ממריופול, שנכבשה במהלך המלחמה. בלית ברירה הפכו תושביה לתושבי שטח בשליטת רוסיה. “הם חסרי כל, במצב נפשי רעוע, רעבים וצמאים, והקבוצה שלנו ממש מצילה אותם ממוות”, הוא אומר. “לא טוב להם לשהות ברוסיה, לכן אנחנו דואגים להם. הייתי רוצה להאמין שאם המצב היה הפוך – הם היו עוזרים לי”.
ר’, ששירת בעבר בשירות סדיר בצבא הרוסי, החליט בפברואר 2022 להתגייס דווקא לשורות הצבא האוקראיני. “מרגע שהמלחמה החלה היה ברור לי ב־100% שאני חייב להגן על תושבי אוקראינה במלחמה”, הוא סיפר. “אני אומנם 100% רוסי, אבל אני גם 100% בן אדם”.
באותה גזרה
“הגעתי לאוקראינה כדי לבקר בני משפחה בקייב, ואז פרצה המלחמה”, מספר ס’. “כשראיתי את הבניינים נהרסים, לא יכולתי להעלות בדמיוני שדבר כזה נגרם על ידי המדינה שלי. התחלתי לשמוע עדויות על פשעי מלחמה של רוסיה והבנתי שאני חייב לעשות משהו. כיוון שלא הסכמתי עם המדיניות של רוסיה ובכלל עם המלחמה, התגייסתי לצבא האוקראיני. ראיתי פה בשנה האחרונה מראות מזוויעים ובלתי נתפסים. במהלך חילופי אש בקייב, החבר הכי טוב שלי, שהכריחו אותו בניגוד לרצונו להתגייס לצבא הרוסי, נלחם באותה גזרה שבה אני נלחמתי, הוא מטעם הצבא הרוסי ואני מטעם אוקראינה. זה מצב שאי אפשר לתאר אותו. רק שלטון עריץ כמו של פוטין יכול לגרום לדבר כזה”.
משפחתו עדיין נמצאת ברוסיה. “אני דואג להם מאוד ודואג שאיש לא יידע מי אני כי אני לא רוצה לחשוב מה השלטונות הרוסיים יכולים לעולל להם ברגע שיגלו שאני נלחם בצבא הרוסי”, הוא אומר.
תוך כדי שיחה בטלגרם, ס’ מראה לי את ידו הפצועה. “במהלך קרבות מול הצבא הרוסי נפצעתי, ולא הרגשתי שמישהו קרוב ירה בי אלא אויב, שבא להרוס מדינה אחרת”, הוא אומר. “פינו אותי לבית החולים ואחרי שבועיים ביקשתי לחזור להילחם כי אני מרגיש שזה עניין של חיים ומוות. הפציעה לא הפחידה אותי, אבל מה שאני כן חושש ממנו זה ליפול בשבי הרוסי. לא מפחיד אותי מה שיעשו לי, אלא מה שיעשו למשפחתי. אבל עדיין אני כאן לטובת משימה אחת: להגן על אוקראינה ולהילחם נגד המלחמה הלא מוצדקת הזו של רוסיה”.
התרעות פיקוד העורף