סוגיית הפיצויים לעובדי הכפייה, כמו גם לנשים שאולצו לשמש שפחות מין בזמן הכיבוש היפני שהסתיים ב־1945, היוותה אבן נגף ביחסים בין קוריאה הדרומית לבין יפן, שתיהן בעלות ברית מרכזיות של ארה"ב באסיה. הנשיא יון הכריז במהלך קמפיין הבחירות בשנה שעברה כי הוא מעוניין לחמם את היחסים עם טוקיו, לנוכח האתגרים מצד סין וקוריאה הצפונית, והמהלך אתמול נועד לקדם את המטרה.
"ההודעה היום מהווה נחישות לנוע לעבר עתיד שמתמקד ביחסים בין קוריאה הדרומית לבין יפן", אמר יון בישיבת הממשלה. "על מנת שהיחסים ייכנסו לעידן חדש, הממשלות של שתי המדינות צריכות לעשות מאמץ לסייע לדורות הבאים למלא תפקיד מכריע". ביפן בירכו על ההודעה מסיאול, וראש הממשלה פומיו קישידה הודיע כי הוא יעבוד יחד עם יון כדי לקדם את התוכנית. שר החוץ יושיהסה היאשי אמר כי אף שחברות יפניות לא אמורות להשתתף בתוכנית הפיצויים, טוקיו לא תחסום חברות שירצו להעביר כספים. "אנחנו מברכים על הצעד הזה, שמשיב את היחסים למסלול בריא", אמר.
אולם הודעת הממשלה הדרום קוריאנית עוררה גם הפגנות מחאה מצד משפחות הקורבנות ומצד ארגונים אזרחיים, שהאשימו כי הרשויות התעלמו מהצורך לדרוש דין וחשבון מיפן על הפשעים ההיסטוריים. "ממשלת יון רמסה את זכויות האזרחים שהושגו באופן חוקי וקידמה משא ומתן פרו־יפני כדי לשחרר את החברות היפניות", אמר הפעיל פארק סוק־און.
התרעות פיקוד העורף