במהלך התחקיר, טענה קלינטון כי עובדים רבים במחלקת המדינה השתמשו בחשבונות מייל פרטיים ולא הייתה לה כוונה להימנע משמירת תיעוד של המסמכים ובכך להפר את החוק. כמו כן התייחסה קלינטון לפנייתה למזכיר המדינה הקודם, קולין פאוול, בנוגע לנושא, בה הוא המליץ לה להיזהר וציין שהוא, בכדי להימנע מחשיפת מידע "אמר מעט מאוד ולא השתמש במערכות ששומרות את המידע".
בנוסף לכך, קלינטון טענה שהיא לא קיבלה תדריך מסודר בנוגע לשימור המידע בעת שעזבה את התפקיד ב-2012, אך הודתה שלאחר שעברה זעזוע מוח קשה בדצמבר אותה שנה, מיעטה לעבוד ואין ביכולתה לזכור כל תדרוך שעברה באותה העת.
בדוח נמתחה ביקורת על שיקול הדעת של קלינטון בנוגע לסיווג ביטחוני של המידע שהעבירה במייל הפרטי שלה, תוך הבהרה שהעברת מיילים מסווגים יכולה להוות עבירה פלילית. באחד המקרים ציין הדוח כי "קלינטון האמינה שהסיווג בנוגע למידע על תקיפות אוויריות עתידיות, בשימוש מל"טים, הוא תלוי קונטקסט", והעריך כי היו לפחות 81 מיילים שהכילו מידע מסווג בין המיילים ששלחה והעריכו שהמספר האמיתי יכול להגיע אף ל-2,000.
דובר מטעם מטה קלינטון בירך על פרסום הדוח וטען "אמנם השימוש במייל אחד בבירור היה טעות, דבר שקלינטון נטלה עליו אחריות, אך המסמכים הללו מבהירים מדוע החליט משרד המשפטים האמריקני שאין צורך בהמשך התביעה נגדה".
כזכור, הפרשה נוגעת לעשרות אלפי המיילים החסרים משרת הדואר הפרטי של קלינטון בבו השתמשה בעת שהייתה מזכירת המדינה. בסיום תפקידה, העבירה קלינטון למחלקת המדינה כ-30 אלף תכתובות, אולם טענה כי כ-30 אלף מיילים נוספים נמחקו מאחר שהיו בעלי אופי פרטי. תוכן המיילים החסרים אינו ידוע, אולם רבים מבין אלה שנחשפו על ידי מחלקת המדינה בשנה האחרונה, כללו גם תכנים מסווגים.
התרעות פיקוד העורף