הבחירות באמריקה הן תהליך ארוך. הציבור בוחר אלקטורים. האלקטורים בוחרים נשיא. הקונגרס צריך לקבל ולאשר את הצבעת האלקטורים. בדרך כלל זה עניין פשוט, אך לעתים הוא מסתבך - כמו במקרה של הוראס גרילי, המועמד לשעבר לנשיאות ארה”ב: בעיצומו של הקמפיין מתה אשתו, המועמד נכנס לדיכאון עמוק, ושבוע אחר כך גם הפסיד במרוץ. שש מדינות הצביעו לו: קנטאקי, מרילנד, מיזורי, ג׳ורג׳יה, טנסי וטקסס. המועמד היריב, יוליסס גרנט, ניצח בקלות.
דיכאונו של גרילי החריף. כמה ימים לאחר הבחירות אושפז. ב־29 בנובמבר 1872, עוד לפני שגרנט הושבע לכהונתו השנייה, החזיר גרילי את נשמתו לבוראו. מותו בא לאחר הבחירות אך בטרם הצבעת האלקטורים. 66 אלקטורים שנרשמו לזכותו נאלצו לחפש לעצמם מוצא. החוקה מאפשרת להם להצביע כמעט בעד כל אחד, אם כי חוקי המדינות שמהם האלקטורים באים עשויים להגביל אותם. שלושה אלקטורים מג׳ורג׳יה שהתחכמו ובכל זאת הצביעו לגרילי, נדחו על ידי הקונגרס. מסתבר, שמועמד מת איננו מועמד שאפשר להצביע עבורו.
ובכל זאת, היה מי שעיין ביומיים האחרונים בתקדימים כמו זה מהסיפור על הוראס גרילי, כדי להיזכר אם ומה עשוי לקרות אם וכאשר. משפטנים זריזים בוושינגטון נדרשו לשאלות כמו: מה קורה אם המועמד מתמוטט לפני הבחירות, או אחרי הבחירות ולפני הצבעת האלקטורים, או לאחר הצבעת האלקטורים ולפני אישור הקונגרס. רק על שאלה אחת מכל אלה ידעו להשיב בלי הסתייגות: אחרי שהקונגרס מצביע, הנשיא או סגנו מכהנים. ואין אפשרות אחרת.
צריך לקוות שהעיון הפיקנטי בתקדימים משונים מוקדם ומיותר. אין סיבה לחשוב אחרת. בישראל אומנם מיהרו להספיד אותה אתמול – הרבה יותר מאשר באמריקה – אך סביר להניח שקלינטון תתאושש בקרוב ותחזור למסע הבחירות. ייתכן מאוד שיתברר שגם הפגיעה הפוליטית לא הייתה חמורה כל כך. שהרי אין זה דבר של מה בכך להחליט שדלקת ריאות, או אפילו תקלה בריאותית חמורה יותר, היא סיבה טובה מספיק כדי לבחור ביריבה לנשיא.
דונלד טראמפ איננו בחירה פשוטה, מעין ברירת מחדל סימפטית שיכולה לשמש תחליף במקרה שהמועמדת השנייה חולה. טראמפ הוא מועמד מיוחד, שהבחירה בו מצריכה כוונה מיוחדת. ולפני המעידה של קלינטון לרוב האמריקאים לא הייתה כוונה כזאת.
התרעות פיקוד העורף