הבעיה היא, שמי שמסוגלים וכשירים להתעסק ולדון בהתנהגות של דונלד טראמפ ובהתנהלות שלו הם לא הפרשנים אלא מי שמומחים בתחומי רפואת הנפש וההפרעות בהתנהגות נורמטיבית. "יש לי כלב שאם מראים לו כדור טניס, נדלקות לו העיניים והוא רץ אחרי הכדור. אבל כמו שהכלב לא יכול להשיג את הכדור, טראמפ לא מסוגל להגיב. הוא לא יכול בלי להשמיע את המילה האחרונה".
אותו סטיב שמידט, הנחשב מומחה ויועץ פוליטי רפובליקני גילה בראיון ל'וושינגטון פוסט': "אין אף אחד מאלה שמחזיקים וממלאים תפקידים אחראיים שבשיחות פרטיות לא אומר וקובע חד משמעית שדונלד טראמפ איננו כשיר ואיננו ראוי מבחינה מוסרית ואינטלקטואלית להיות נשיא".
אחרי כינויים והגדרות כאלה, שאינם זכורים בתולדות המירוצים לנשיאות בארה"ב, יש עוד כאלה ששואלים מי ניצח בעימות? נו באמת. אלוהים ישמור את ארה"ב אם טיפוס כזה הגיע למעמד של טווח השגה לכהונה העצמתית ביותר בעולם החופשי. מי שיתנו את הדין על כך הם ראשי ומנהיגי המפלגה הרפובליקנית ששנאתם להילרי קלינטון, לא רק העבירה אותם על דעתם – אלא דחקה וסילקה מסדר העדיפויות שלהם את הדאגה לעתידה של ארה"ב.
התרעות פיקוד העורף