העסקת אנשים עם מוגבלויות היא המפתח לשילובם בחברה: יותר מכל תקציב, חשוב ככל שיהיה, ויותר מכל תרומה. העסקה של אנשים עם מוגבלויות בעבודות שתואמות את כישוריהם ומעניקות להם הזדמנות שווה לצאת מהבית ולהתפרנס מקנה תחושת ערך עצמי וביטחון ביכולת לנהל חיים נורמטיביים, גם למי שהחברה פקפקה לעתים ביכולתם להשתלב.

רשת בתי הקפה ארומה מזוהה כבר שנים עם העסקת אנשים עם מוגבלויות. לכן לא מפתיע שברשת יש מנהל אחריות חברתית, תפקיד שאותו ממלא נעם גדליהו כבר קרוב לעשור.

גדליהו: "הסניפים בארומה ישראל הם בבעלות זכיינים, כך שמי שמעסיק את העובדים בסניפים הוא בעל הזיכיון. כל סניף עומד בפני עצמו ומעסיק את העובדים שלו על פי שיקול דעתו. עם זאת, כחברה, אנחנו מעודדים העסקת אנשים עם מוגבלויות. אני מעביר סדנאות והרצאות לזכיינים ומנחה אותם כיצד לשלב אנשים עם מוגבלויות ואיך להטמיע אותם בחברה. אנו מסייעים לכל מי שחפץ להעסיק אנשים עם מוגבלויות".

באילו תפקידים מועסקים אנשים עם מוגבלויות?

"במפעל הייצור שלנו אנחנו מעסיקים כ־15 עובדים עם מוגבלויות. נוסף לכך, בסניפים מעסיקים הזכיינים בין 160־180 עובדים עם מוגבלויות, שהם כ־5% מכלל העובדים שלנו. זו חלק מתפיסת העולם שלנו וסעיף חשוב בחזון שלנו".

"במפעלי הייצור שלנו עובדים אנשים עם מוגבלויות שלא מאפשר להם לצאת החוצה, הם מועסקים במסגרת קבוצת עבודה שמהווה כ־10% מהעובדים במפעל", מחדד גדליהו. "לבית הקלייה, למשל, שבו רוב עבודה היא פשוטה יחסית - לייצר את הקפסולות - הם מגיעים יחד כקבוצה, עם מדריכה קבועה מעמותת אלווין שמלווה אותם, מסבירה וגם מתווכת כשצריך. אלו אנשים שלא יכולים לעבוד ולהתנהל לבד בשוק הפתוח. יש לנו שיתוף פעולה ארוך טווח עם העמותה. מאחר שזו קבוצה של אנשים שלא מסוגלת להיות עצמאית לגמרי וצריכה מפעל מוגן, אנו שמחים שהצלחנו לייצר תעסוקה גם לאנשים כאלה, בתנאים שהם זקוקים להם כדי להצליח. הם מועסקים של ארומה ומקבלים תלוש שכר של ארומה ורואים בעצמם - ובצדק - חלק מארומה.

יש עוד קבוצה, שלא יכולים לצאת החוצה, ועבורם אנו משתפים פעולה עם המפעלים של עמותת אלווין בירושלים. הם לא עובדים שלנו, אבל את הסכו"ם הארוז של ארומה אנחנו רוכשים מהמפעל שבו הם מועסקים, עם כמות הסכו"ם שארומה רוכשת על בסיס קבוע, אנחנו מספקים עבוד לעוד כ־60 אנשים שמועסקים ישירות דרך העמותה. אנחנו יכולים לרכוש את הסכו"ם הארוז בכל מקום, לכן ההחלטה לרכוש דווקא מהמפעל של העמותה היא עניין של שיקול דעת ובחירה לעבוד עם מקום שמספק תעסוקה לאנשים שאין להם מסגרת אחרת".

נעם גדליהו מנהל אחריות חברתית, ארומהנעם גדליהו מנהל אחריות חברתית, ארומה


הגיע בחור לחפש עבודה: 
איך התחיל החיבור של ארומה לאנשים עם מוגבלויות?

לפני כשנה ערכה ארומה ישראל סקר שבו התברר שהקהל הישראלי מזהה את הרשת עם העסקת אנשים עם מוגבלויות. 

"הרשת התחילה להעסיק אנשים עם מוגבלויות עוד לפני שהייתה רשת. בסניף הראשון, שנפתח לפני 25 שנה ברחוב הלל בירושלים, היה עובד עם מוגבלות, ולמעשה הוא עד היום מועסק ברשת. שכירתו לעבודה לא נבעה מתוך חזון או אידאל, אלא הייתה מקרית. הבעלים של הרשת, פגש בחור עם מוגבלות שהגיע אליו לבקש עבודה. יריב החליט לתת לו צ'אנס. זהו אדם עם מוגבלות ניכרת - מוטורית, פיזית וחירשות. החוכמה היא להתאים את העבודה לאדם ואת האדם לעבודה, לא חשוב אם הוא עם או בלי מוגבלות. יריב חשב שבתפקידים מסוימים למוגבלות אין משמעות והחליט לתת לו צ'אנס".

גדליהו מחדד: "היום ארומה מזוהה מאוד עם העסקת אנשים עם מוגבלויות, אבל זה לא התחיל מתפיסה חברתית. זה התחיל מגישה אנושית פשוטה. עומד מולך בן אדם, בוא ניתן לו הזדמנות. אחרי שזה הצליח וראינו שאנחנו עושים טוב, זה צמח למשנה חברתית סדורה שהיא תולדה של אחריות חברתית".

מה המוטו שלכם בהעסקת אנשים עם מוגבלויות?

"מאז ההעסקה של העובד הראשון עם מוגבלות בסניף בירושלים, זה בדיוק אותו מוטו: לא להסתכל על המוגבלות אלא על היכולת. לראות מעבר למוגבלות. אם האדם מסוגל לבצע את העבודה, ממש לא משנה אם יש לו מוגבלות כזו או אחרת ואם לא, צריך לבדוק אם יש משהו אחר שהוא יכול לעשות ולמצוא בו סיפוק ולהיות טוב בו".

מתי הפך סוג ההעסקה הזה מספונטני למשהו שהוא חלק מהאג'נדה?

"לפני עשר שנים בחרנו בהעסקת אנשים עם מוגבלויות כחלק מאג'נדה מוצהרת וברורה, אבל ההצהרה באה אחרי שכבר היו מועסקים רבים עם מוגבלויות בחברה. לכן, כשהוחלט שארומה תהיה מעורבת חברתית וקהילתית, הנושא של העסקת אנשים עם מוגבלויות היה טבעי וברור וכבר היינו מזוהים איתו. היה צריך רק להכריז על זה, לתת לזכיינים יותר הנחיות להעסיק אנשים עם מוגבלויות ולצד זה גם לספק כלים כיצד להטמיע אותם בחברה. מה שהיה חשוב לנו להעביר לזכיינים הוא החשיבות של שילוב העובדים האלה, שיראו אותם, הם חלק מהחברה, לא רצינו להחביא אותם. זו המטרה העיקרית, לתת להם לצאת החוצה ולהיות חלק מהעולם".

נגישות, ארומהנגישות, ארומה

מה התגובות שאתם מקבלים מהקהל שלכם על העסקת עובדים עם מוגבלויות?

"היתרון של עסק כמו שלנו הוא שרואים את האנשים עם המוגבלויות, זה לא שהם יושבים במפעל ואף אחד לא רואה מי עושה את המוצר - ומבחינתנו זו המטרה. כבר מההתחלה קיבלנו תגובות מלקוחות על כך שאנחנו מעסיקים אנשים עם מוגבלויות. לרוב התגובות מפרגנות ותומכות, אבל פה ושם היו גם תגובות שליליות, בעיקר בשנים הראשונות, שבהן נתקלנו גם בתגובות שליליות ואפילו כועסות. לשמחתי, אף על פי שפה ושם עדיין יש כאלה, זה הפך נדיר".

אתה יכול לתת דוגמה לתגובה שלילית?

"היו שאמרו שאי אפשר לתת לאנשים עם מוגבלויות להתעסק באוכל, שזה לא הגייני, שזה לא מתאים לחוויה של בית קפה. מעולם לא התייחסנו להערות כאלו והמשכנו בדרכנו. לשמחתנו, הרוב הגדול של הלקוחות שלנו מעריכים את זה מאוד".

איך אתם מגייסים עובדים עם מוגבלויות?

"יש הרבה עמותות שפונות להעסקת אנשים עם מוגבלויות. יש חלוקה לפי משרדים בהתאם למוגבלויות, משרדים שונים אחראים על מוגבלויות שונות - בריאות הנפש, נכות פיזית וכדומה. לרוב, כשמגיעים ממרכז כזה, יש לעובדים רכז שמוצא עבורם תעסוקה ומלווה אותם בקליטה. לאור ההיכרות רבת השנים, הם כבר יודעים לפנות אלינו, ורוב העובדים מגויסים ככה. זו גם הדרך לקלוט אותם נכון, כי יש כתובת שמולה אפשר לעבוד ולראות ששני הצדדים מרוצים. יש כמובן גם אנשים שפונים בעצמם, לפעמים באמצעות בני משפחה, בדרך כלל הורים שמוצאים שלילדים שלהם אין מה לעשות אחרי גיל 21, שבו מסתיימות מסגרות החינוך המיוחד, וצריך למצוא להם תעסוקה. מאחר שהם יודעים שבארומה מעסיקים אנשים עם מוגבלויות, הם פונים בעצמם. וכמו בכל מקום עבודה אחר, יש עובדים שלנו שמכירים מישהו עם מוגבלות ומציעים לחבר אותו אלינו".

וזה כרוך בתהליך הכשרה מיוחד של העובדים?

"מבחינת הכשרה, אם יש ליווי של עמותה או מלווה מקצועי, הם מכשירים ומלווים את העובד והם גם אלה שמדברים עם שאר הצוות ומכינים אותו. לשמחתי, לרוב כבר אין בזה צורך, כי העובדים שלנו מורגלים בעבודה עם אנשים עם מוגבלויות, ומי שמצטרף נקלט בקלות. נוסף לכך, העובדים שלנו הם ברובם צעירים, ונכון שלפעמים זה אולי חיסרון בגלל תחלופה גבוהה ומהירה יחסית של הצוות, אבל מצד שני מוכרחים להחמיא להם - זה דור פתוח מאוד, שמקבל מגוון אנושי רחב, ולרובם אין  שום ספק שאנשים עם מוגבלויות הם עובדים ככל העובדים".

התחיל עם בני נוער במצבי סיכון: איך הגעת לתפקיד?

"לפני 16 שנה הקמתי סניף ברשת ארומה, שהיה ועודנו סניף מיוחד, והוא אינו פתוח לקהל הרחב. הוא ממוקם בפארק תעשייה ברחובות, בתוך משרדיה של חברת הייטק ומשרת את עובדיה. הוא מבוסס כולו על עובדים שהם בני נוער במצבי סיכון. אין לנו שום רווח על הסניף הזה. הקמתי וניהלתי אותו כשהמטרה הייתה להפעיל אותו כמו סניף ארומה לכל דבר ועניין, אלא שהוא יספק תעסוקה והכנסה לבני נוער במצבי סיכון. ואז הבעלים של הרשת פנה אלי ואמר לי: 'בוא ניקח אחריות חברתית, בוא נדאג שכל זכיין ישתתף בקהילה שלו, אני מבין שצריך להקצות לזה תפקיד'. הצטרפתי אליו לרעיון ודי מהר פנינו לתחום של אנשים עם מוגבלויות. זה אומנם כבר היה קיים בשטח, אך לא מובן מאליו שזה צמח ככה. עלי להודות שהיה לי קל להיכנס לתפקיד כי לא הייתי צריך להסביר או לשכנע את הזכיינים ואת שאר העובדים - ממילא בכל הסניפים כבר עבדו אנשים עם מוגבלויות".

יש סיפורי הצלחה?

"יש המון סיפורים כאלה. יש עובד מתמודד נפש שהגיע אלינו עם חרדה מבני אדם. בהתחלה הוא הועסק רק בשטיפת כלים כדי לצמצם למינימום את המגע עם האנשים. זה אדם שלא הרים את הראש מהכיור, לא חייך ולא דיבר עם אף אחד משמרות על גבי משמרות. לאט־לאט הוא צבר ביטחון מול אנשים, עבר למטבח והתחיל לתקשר עם יתר העובדים. ואז הוא נפתח והעברנו אותו לפרונט. היום הוא לוקח הזמנות ועובד עם לקוחות. יש לנו שני עובדים כאלה. אלו אנשים שהיכולת הפיזית הייתה קיימת בהם והקושי היה נפשי. כשהם הצליחו להשתקם ממנו, הם הפכו מאנשים שלא מרימים את העיניים ולא עונים כשמדברים איתם לכאלה שלוקחים הזמנות בקופה ומשוחחים עם לקוחות זרים ומתחלפים ולא רק עם צוות קבוע. זו הצלחה מדהימה.
סיפור נוסף, מוצלח לא פחות, הוא של עובד עם מגבלה שכלית שכבר 12 שנה מפנה כלים. יש לו עבודה, הוא מתמיד, הוא נמצא בחוץ ולא במוסד והוא מרגיש מועיל. יש אנשים שמחזיקים פה עבודה כבר 12, 15 ו־20 שנה. הם חלק מהחברה, קמים בבוקר והולכים לעבודה. זו הצלחה מדהימה עבורם ועבורנו".

מהן התוכניות לעתיד?

"בשלוש השנים האחרונות אנחנו משתפים פעולה עם מתנ"ס רמת שקמה ברמת גן. זו תוכנית ניסיונית שאנחנו מקווים מאוד להעתיק למתנ"סים נוספים. יש במתנ"ס עמדה שנראית וממותגת כמו ארומה, עם מכונת קפה אבל בלי מטבח. העגלה עובדת בשעות אחר הצהריים שבהן המתנ"ס פעיל, היא לא למטרת רווח ומועסקים בה אנשים עם מוגבלות. השאיפה היא שהמקום יאזן את עצמו ואז נפתח עוד עמדות בעוד מתנ"סים מועסקים שם".