מי אוהב את השבת? גם להורים מגיע יום אחד של מנוחה

במציאות של היום־יום שבת אינו יום של מנוחה – כמילות השיר, אלא יום של מרוץ אחרי הזנב והניסיון לרצות את הילדים. אז שיסלחו לי כולם. אני לא צוות הווי ובידור. אני רוצה לנוח יום אחד בשבוע, ומותר לי

כרמית ספיר ויץ צילום: מעריב אונליין
טיול סוסים
טיול סוסים | צילום: ויליאם עג'מי

מו אצל דני ליטני, שנוהג לספר על כך שמאז שאיבד את שמיעתו מתנגנים אצלו בראש שירי פלמ”ח בלופ, כך גם אצלי, רק בלי הפלמ”ח ובלי אובדן השמיעה. כבר כמה ימים, כמו דיבוק שאינו מרפה, מתרוצץ לי בראש השיר “מי אוהב את השבת”. כך הולכים שני בתיו האחרונים:

“תגידי, איך הפכנו לכאלה עכברים מורעלים של התרוצצות?” שאלה אותי חברה מוטרדת. אז ערכתי סקר בין קרובי, וגיליתי דבר אחד מצער.

אני לא מאשימה אף אחד. אלו הבחירות שלי. אבל אני, שעבדתי כמו שפחה חרופה במשך שבעה ימים בשבוע בעיתון גדול אחד, לא משחקת במשחק הזה יותר.

לא רוצה יותר לשמוע “לא הספקתי כלום בשבת”, כי כמו שאומרת ע’, “בדיוק בשביל זה שבת נועדה”.

תגיות:
ילדים
/
גידו ווסטרוולה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף