מו אצל דני ליטני, שנוהג לספר על כך שמאז שאיבד את שמיעתו מתנגנים אצלו בראש שירי פלמ”ח בלופ, כך גם אצלי, רק בלי הפלמ”ח ובלי אובדן השמיעה. כבר כמה ימים, כמו דיבוק שאינו מרפה, מתרוצץ לי בראש השיר “מי אוהב את השבת”. כך הולכים שני בתיו האחרונים:
“תגידי, איך הפכנו לכאלה עכברים מורעלים של התרוצצות?” שאלה אותי חברה מוטרדת. אז ערכתי סקר בין קרובי, וגיליתי דבר אחד מצער.
אני לא מאשימה אף אחד. אלו הבחירות שלי. אבל אני, שעבדתי כמו שפחה חרופה במשך שבעה ימים בשבוע בעיתון גדול אחד, לא משחקת במשחק הזה יותר.
לא רוצה יותר לשמוע “לא הספקתי כלום בשבת”, כי כמו שאומרת ע’, “בדיוק בשביל זה שבת נועדה”.