הוועדה לזכויות הילד, בראשות חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא-ביטון, התכנסה השבוע לדיון בנושא ההשפעות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות של זמן מסך וקרינה על תלמידים במוסדות חינוך.

שאשא-ביטון פתחה את הדיון ואמרה: "ישנן סכנות בטכנולוגיה, אבל אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בה נכון ולא להתנתק ממנה. אנחנו לא באים לעצור את הקדמה. חשוב שנדע איך להשתמש בטכנולוגיה כדי למזער את הפגיעות הבריאותיות. בטח כשמדובר בילדים שלנו.

אבקש להעלות את המודעות לנושא. עיקר הקרינה היא מארונות החשמל בבתי הספר, וגם עליהם צריך לתת מענה. לא כולם מיישמים חוזר מנכ"ל משרד החינוך ונידרש לכך".

ארונות חשמל במוסדות החינוך זה דבר אחד, אבל הילדים חשופים גם למסכים בכמות גבוהה, גם בבית וגם בבית הספר.

מנהל אגף ילדים בהדסה עין כרם, איתן כרם, חשף כי בין הגילאים 8-18, ילדים נמצאים בממוצע בין 7 ל-7וחצי שעות מול המסך. מדינת ישראל היא המדינה השלישית באחוזי ילדים הנחשפים למעלה מארבע שעות למסכים בקרב מדינות ה-OECD.

לדברי איתן כרם, כל שעת מסך משפיעה לרעה על איכות השינה של הילד. זה מביא להפרעת קשב וריכוז (או להגברתם) וגורמת לסחרחורות, שינוי במצבי רוח וכאבי ראש. בנוסף אמר שאיגוד הרופאים הוציא הנחייה ברורה לכך שעל ילדים מתחת לגיל שנתיים להימנע מחשיפה לזמן מסך. "אנו מודאגים מהתוצאות של חשיפת יתר למסכים מבחינת השפעה התפתחותית", סיכם את דבריו, "קרוב ל-20% מהילדים נחשפים כבר בשנתיים הראשונות לחייהם למסכים ועלינו לתת על זה את הדעת".

ד"ר עופר רימון, מנהל 'מינהל, תקשוב וטכנולוגיה' במשרד החינוך, ציין כי "בחוזר מנכ"ל משרד החינוך קיימות הנחיות להסדרת נושא הקרינה. מבדיקות שנערכו בבתי ספר, נמצאו נתונים על חריגות בחשמל, אך אין חריגות בקרינה". כמו כן, ציין ד"ר רימון כי בסה"כ בוצעו בדיקות ב-2245 מוסדות לימוד מתוך כ-3000, ובתי ספר אשר לא עומדים בחוזרי מנכ"ל מוגדרים כ'בתי ספר אדומים'. מדובר ב-37 אחוזים מתוך סך בתי הספר שנבדקו.

עוד הוא ציין כי לבתי ספר אלה ניתנו עד שלושה חודשים להסדיר את הליקויים. "אנחנו לוקחים את העניין ברצינות", הוא סיכם, "ועלינו לפעול לשנות את הליקויים. ביקשנו גם ועידה בין משרדית שתתכנס פעמיים בשנה לאכיפת חוזר המנכ"ל".

נציג המשרד להגנת הסביבה, גיל כהן, טען כי "נמצאו חריגות בבדיקות החשמל, ויש כמה פתרונות לכך. התיקון הוא יחסית פשוט והועבר לידי הרשויות המקומיות. משרד החינוך והיחידות הסביבתיות מפקחות על תיקון הליקויים".

ומה עם wifi?

בעניין זה, מספר משתתפים בוועדה טענו כי קיים שוני מהותי בין נוהל הבדיקה של קרינת סלולאר לעומת נוהל הבדיקה של קרינת אות wifi. השוני הזה הביא לכך שלא נמצאו חריגות בקרינת ה-wifi. לטענה זאת גם הצטרפו נציגי ההורים בוועדה ומספר מנהלי בתי ספר.

ד"ר יעל שטיין, שדיברה בפני הועדה, ציינה כי בנה בן ה-14 חווה התדרדרות בלימודים בעקבות למידה עם טאבלט. כמו כן, אמרה כי פרופ' סדצקי לבדה אחראית על נושא הקרינה בישראל ואת המלצותיה לזהירות מונעת לא מיישמים. עוד ציינה כי "כי פרופ' סדצקי עובדת גם עם חברות הסלולר ולכן ישנו ניגוד עניינים". לסיום דבריה, ביקשה מהועדה את האפשרות לערוך מחקר עצמאי והקמה של מערך בריאות מקצועי שיאפשר בדיקה של ילדים נפגעי קרינה.

יו"ר הועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, סיכמה את הוועדה וראשית בירכה את משרד החינוך על פעילות בנושא וכן את חוזר המנכ"ל שיצא בעניין. בנוסף, היא ביקשה לשים דגש על תקשורת קווית כחלופה ל-wifi ודרשה להקפיד בבתי הספר על סינון אתרים. כמו כן, קראה למשרד להגנת הסביבה לעדכן את ההנחיות למדידת wifi וקרינה ולבדוק את סף המדידה מול מקומות אחרים בעולם.

כולנו תקווה שהמצב ישתפר לטובת הילדים ולטובת הדורות הבאים.

תלמידים עדיין חשופים לקרינה מסוגים שונים בבתי הספר

הוועדה לזכויות הילד דנה השבוע בהשפעות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות של זמן מסך, קרינת wifi וארונות חשמל על ילדים