הכירו את המלל שכבש השבוע את הפיד שלי בפייסבוק. איזו הקרבה, נתינה ואלטרואיזם! העתק, הדבק, ועולם חסד ייבנה בקלי קלות. כל כך הרבה אנשים שאני מחבבת ומעריכה העתיקו והדביקו. אנשים טובים, שיודעים להבדיל בין עיקר לתפל ובין מראית עין לעשייה של ממש. אולי זו הצרה עם הרשתות החברתיות. אנשים אשכרה, גם חכמים מאוד, מבלבלים בינם לבין המציאות. "הצליח לאמא שלך!", ענו למעתיקי הפוסט אלו שלא הבינו עד הסוף שמדובר בגרסה רופסת למכתבי השרשרת של פעם. אני לא אומרת שזה רע. אני רק יודעת שזה רחוק מלהיות מספיק.
"עוד מראשית הדרך החלטנו שאנו צועדים בראש מורם קדימה. לא שוקעים לרגע, לא מחפשים סיבות למה זה קרה לנו. קבענו שניתן את הכל למען טומי, את המיטב, כדי לקדמו עוד ועוד", אומר לי שי. "בחרנו גם במודע ליהנות מהדרך הארוכה שצפויה לנו: לחוות אותה עם טומי, יד ביד, בעמידה מול האתגרים המורכבים, ומתוך שמחת חיים והתלהבות". עכשיו הם מובילים קמפיין בדף הפייסבוק "טומי אחד האוטיזם אפס". למה זה השם? כי במערכה המתמשכת הזאת, בין טומי לאוטיזם, בכל פעם טומי מנצח וינצח עוד ועוד ב"אחד אפס" קטן אך חשוב.
בפייסבוק, כבר סיכמנו, לא די. טומי זקוק לחברה, ואתם יכולים לעשות משהו. לטומי זה מחזק מאוד את המיומנויות החברתיות, והילדים בצד השני זוכים להכיר חבר חדש ומקסים. כעת ההורים שלו ממוקדים בקרן ההתרמה שהוקמה לטובת קידומו של טומי (טלפון: 03-5777666). "טומי הולך ומתבגר והזמן הולך ואוזל", כותב אביו שי. "על פי אנשי המקצוע, מה שלא יעשה כיום, יהיה קשה פי עשר בעוד שנה. טומי זקוק מיידית לטיפולים אינטנסיביים, בליווי אנשי המקצוע הטובים ביותר. לכך נחוץ כסף רב. אנו פונים אליכם לתרום לניצחונו ההדרגתי על האוטיזם ולריפויו".
זהו. כלומר לא זהו. הנה התחלה של ממש. כי אם כבר לחיות ברשת החברתית, אז לקחת את כוחה ולפעול. אתם, שאמא שלכם לימדה לעולם לא לאכול ליד אחרים אם אין לכם מספיק לחלוק, יש לכם הזדמנות להוציא את האוכל שלכם ולחלק לאחרים. הנה הזדמנות ללמד את ילדיכם משהו ואז אולי, רק אולי, באמת עולם חסד ייבנה.
אמא אומרת שיתושים זה מעופף עם עזות מצח. היא טוענת שבאילת היתושים עייפים ועצלים, ובירושלים ובתל אביב הם יתושי טורבו עם מרץ בלתי נסבל ותיאבון גדול. למה? כי שנינו עקוצים כל הזמן, ורק ככה יודעים שהגיע הקיץ.
עכשיו נוסף לגלריה של החומרים שאמורים להרגיע את העור של משפחתנו העקוצה תכשיר בשם טיו ג'ל (Thio Gel). אז ניסינו והנה הממצאים: אמא, שהכי אהודה על המעופפים, אומרת שלקח לג'ל (שמבוסס על חומר בשם איזוטיפנדיל) כמה דקות להרגיע לה את העור, ושהיא הייתה צריכה להתמרח כמה פעמים. אצלי זה עזר מיד. יתר בני הבית לא נעקצים כי הם פשוט כנראה פחות מתוקים.
נה פתרון לילדים שממילא לא ישנים בלילות בחופש הגדול: מוזיאון הילדים הישראלי בחולון מציע פעילויות מדי יום חמישי באוגוסט, עד השעה 23:00. בתוכנית: טיול לילי ב"יער הקסום", המזמן מפגש עם עולם הרגשות (לבני 8־6), מסע הרפתקאות וחטיפה על ידי "חייזרים" (לגדולים יותר, 12־8) ומסלול נוסף, "המסע לתיקון ממלכת הזמן" (בני 6־4), על השתנות העולם הסובב אותנו כתוצאה ממחזוריות החיים. ויש כמובן תחנות פעילות עם הצגות, מסלול אתגרי עם מדריך עיוור מ"דיאלוג בחשכה" ועוד. ההורים (תודה שיש מישהו שזוכר אותנו) מוזמנים בין השעות 23:00־20:00 להפנינג של פעילויות ליליות במדשאות המוזיאון.
התרעות פיקוד העורף