עד יעבור זעם: כיצד להתמודד עם מרדנות אצל ילדים?

"זה לא מדובר, אבל הרבה ילדים וילדות עושים את זה. עוררות מינית שפעם התחילה בגיל 12 מתחילה היום בגיל 10. בנושא המין, שאצל חלק מהאנשים הוא טאבו אדיר, יש המון בורות. הבת שלך עשתה דבר שכיח ונורמלי, וזה נפלא שאפילו שנתפסת לא מוכנה, הורדת מתח ולחץ והפכת את זה למשהו די נורמטיבי. מי שחושב שזה לא נורמטיבי, משקר לעצמו. הבת שלך פעלה מתוך העזה וסקרנות. הבנות רואות בטלוויזיה מגעים, וכיוון שבנים עוד לא מעניינים אותן, הן בודקות את זה בינן לבין עצמן, מה הן מרגישות כשנוגעים בהן. הן עושות את זה במקום הבטוח, עם חברות, ועדיין לא עם בנים. בשלב יותר מאוחר תבוא אוננות. בנוגע לאיסור, ייתכן שהיא תצליח לעמוד בו ולא תעשה את זה יותר, וייתכן שלא. אולי לאורך זמן היא תנסה שוב, ואז יהיה אצלה חסם לדבר איתך על זה שוב. את צריכה לדבר איתה על זה. השיח הפתוח ביניכן יכלול מעתה גם את נושא המין, עם כל ההסברים הנכונים על התאהבות ומתי להתנשק ולמה כדאי להמתין עם מין מלא עד גיל מאוחר. חשוב להעביר מסרים של כבוד לגוף שלה ולגוף של האחר".

"הבן שלך בגיל שבו הוא מבין שהוא ישות אוטונומית. עד עכשיו הוא היה בסימביוזה עם אמא, שלוחה שלה, חלק מהגוף שלה. הוא עכשיו מבין ביכולת שכלית שהוא עומד בפני עצמו. כשאמא אומרת לו לבוא, הוא מגיב הפוך, כי לא בא לו לבוא. הוא גם מבין היום שזה הוא ששולט על הרגליים שלו, אז הוא גם לא מזיז אותן. זו התפתחות פסיכולוגית חשובה ורצינית, שהוא מביא לידי ביטוי בהתנהגויות שלו. צריך להפסיק להילחם איתו ולאפשר לו ללמוד. לשאול אם הוא מעדיף שאמא תלביש אותו בבוקר או שנשים את הבגדים בשקית והגננת תלביש אותו בגן. אם הוא לא ירצה להתלבש, קחו אותו לגן עם חיתול ספוג ופיג’מה, תתנצלו, תגידו שאני המלצתי על זה. תוך שבוע עד עשרה ימים יש סיכוי מאוד גדול שהוא ישתף פעולה. בנוגע לאוטו, לא מבינה את המשפט 'הוא לא מוכן להיכנס'. צריך לחכות שהוא יסכים? מי שואל אותו? מי קובע פה? אני לוקחת אותו, מרימה אותו, מושיבה אותו וחוגרת אותו, גם אם הוא צורח. אם הוא נמתח עם הגב, אני דוחפת לו את הבטן, וחוגרת אותו בכיסא. ככל שהילד חזק יותר, הוא צריך הורה חזק יותר, שקובע עליו ושומר עליו. אסור שהוא יגדל בידיעה שיש לו הורה חלש ושהוא קובע עליו. כי אז הוא לא יהיה בטוח שאותו מבוגר יכול גם לשמור עליו".

"היא משתמשת בבכי כטקטיקה קבועה ומפעילה אתכם כדי שתראו אותה ותשימו אליה לב. היא צריכה להבין שההתנהגות הזאת לא מביאה לה את התועלת שהיא מביאה לה היום. אתם צריכים לגרום לה להתגבר על תחושת התסכול. החיים מאוד מתסכלים, ועוד יהיו לה תסכולים גדולים בהרבה וצריך ללמד אותה להתמודד עם התסכולים. צריך להגיד לה שבפעם הבאה שהיא תעשה את זה, אתם תיקחו אותה לחדר ותחכו שהיא תירגע, כדי שהיא תסביר לכם מה שהיא רוצה. המסר הוא שהיא מפריעה לחיים בבית, ושתעשה את זה בחדר. יותר לא נבקש שתפסיקי ותסבירי את עצמך, אנחנו מאמינים שתלמדי את עצמך להתגבר".