לפני שבועיים ארזתי את מיניבוס, אבא שלו ועוד כמה בני משפחה ועליתי על טיסה לכיוון מדינה בה אוכלים בגטים ושותים יין ורוד. אחרי עיכוב של שעתיים על מסלול ההמראה, ילד שהשתמש בי כקיר טיפוס ואינספור קרואסונים שקניתי למיניבוס ואכלתי בעצמי הגענו ליעד. בתחום אטרקציות הילדים הצרפתיות אין לי מה לחדש, אלו אטרקציות לילדים, משלמים ביורו ואומרים "מרסי". לי יש אטרקציות משלי בחו"ל והן כוללות בחינה מקרוב של הורים מתרבויות אחרות. הרי את אימהות הג'ימבורי דוברות העברית והמבטים המתנשאים שלהן אני מכירה, לעומתן הורות בינלאומית היא חדשה ומעניינת.
העובדה שעליתי לישראל לפני שלושה עשורים הופכת אותי לבעלת מוצא לא ברור לאנשים בחו"ל, אני רוסיה אבל מתנשאת לגובה מטר ופודל כך שהמראה שלי מטעה רוסיות אחרות, הן חושבות שאני עוד איכרה אומללה שמשתרכת אחריהן עם הילד המתולתל שלי ולא מעלות על דעתן שאני, בדיוק כמוהן, דוברת רוסית. כאילו שרגליים באורך מצטבר של 2.2 מטר ועצמות לחיים של קרדשיאן הן דרישת הסף לידיעת השפה. בגלל שאני בלונדינית שכמעט ולא מדברת עברית מחוץ לרחובות תל אביב הישראלים חושבים שאני עוד אירופאית מתנשאת והצרפתים, שהם עם מתנשא אפילו יותר מהרוסים, בטוחים שאני איזו חיה לא רלוונטית מאזור הים התיכון ולא מעלים על דעתם שעשיתי בגרות בצרפתית. ארבע שפות (גם אנגלית, נראה מעולה בקורות החיים) משדרגות כל טיול לחו"ל, אני יכולה להאזין כמו מרגלת לכל שיחה ברדיוס של שלושים מטר מבלי להרוס את הכיסוי שלי: אני שומעת ריבים, קמצנות, חרמנות, עצבים ודברים דוחים במיוחד שאנשים אומרים כשהם חושבים שאף אחד סביבם לא מבין. אבל מה שהכי כיף לגלות הוא שבסוף כולנו אותו הדבר.
אז בפעם הבאה שאתם עומדים במעלית של המלון, מספרים באיזה אזור אתם מזיעים ופותחים דיון לגבי אורך המסדרון בהשוואה לדחיפות שלכם להגיע לשירותים אחרי הקפה, שימו לב: זו שמדברת בשקט בשפה זרה עם הבן שלה כנראה רק מחכה שתצאו כדי שהיא תוכל לצחוק עליכם.
התרעות פיקוד העורף