אולם כמאמר הביטוי המפורסם "כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה", חדד וכמה מחבריו מגדלי הפרחים החליטו אז שזה הזמן לקחת לידיהם את גורלם ואת גורל משקיהם הפרטיים - והפכו את הלימון הזה ללימונדה.
הם נכנסו לחלל שנוצר בעקבות סגירתה של אגרקסקו והקימו את מועצת הפרחים כחברת בת של הארגון, במטרה להמשיך לתת שירותי שיווק ויצוא למגדלים שנותרו בלי חברה שתדאג להם. שמונה שנים עברו מאז המהלך הדרמטי הזה, והמועצה החדשה לא רק שמרכזת בידיה חלק נכבד מיצוא הפרחים מישראל אלא גם נכנסה לענפי גידול נוספים, והיא משווקת כיום, בארץ ובחו"ל, גם עשבי תיבול, מנגו, אבוקדו, פרי הדר, סלרי, בטטות, רימונים, תמרים ועוד.
"אגרקסקו הייתה נכס למגדלים, ו־%80 מהיצוא החקלאי מישראל עבר דרכה", מסביר חדד, 55, ממושב פורת בעמק חפר, "וזו הסיבה שחשבנו שחייב להיות גוף רציני שימלא את מקומה ושיהיה שייך לחקלאים. נוצר מצב שחקלאים רבים שהיו להם הסכמי שיווק עם אגרקסקו נאלצו לסגור משקים, כי הם לא ידעו מה לעשות עם התוצרת שלהם, והרבה ענפי גידול נמחקו מהמפה בגלל זה".
עצה מאוד משמעותית שקיבלתי בתחילת הדרך היא לוודא שהצמיחה של החברה תהיה מדורגת ולא מהירה מדי. גם אנחנו במועצת הפרחים יכולנו לצמוח מהר מאוד בשנתיים־שלוש הראשונות, אבל ידעתי שלא היה לנו עדיין את הבסיס המוצק הדרוש. היו אפילו מקרים שסירבנו לטפל ולשווק תוצרת של חקלאים בישראל והסברנו להם שאנו עדיין לא בשלים לעשות את הפעילות בשבילם".
כלל ברזל נוסף אצלנו הוא שאנו לא עובדים עם אף לקוח, בארץ ובעולם, אם אין לנו עליו ביטוח אשראי. אנחנו עובדים עם חברת כלל, ואם יש לי לקוח חדש בקנדה או ברוסיה, אני אעביר אליה את הפרטים שלו והיא תבצע את הבדיקות שלה עליו. במצב כזה, אם קורה משהו ללקוח הזה, אני מבוטח על ידי החברה ומקבל על זה פיצוי. לשמחתי, בשבע־שמונה שנות הפעילות שלנו היו מקרים מאוד בודדים שהשתמשנו במערכת הזו".
ההחלטות הפיננסיות שמקבלים מנהלים ואנשי עסקים הן קריטיות להצלחת החברות שבראשן הן עומדים. להקשיב לבטן? להתייעץ? ועל מי לסמוך? "מעריב" בשיתוף בנק הפועלים במדור שחושף את ההחלטות הפיננסיות המשמעותיות שקיבלו מנהלים ישראלים בדרך להצלחה שלהם ושל החברות, העסקים והסטארטאפים שאותם הם מובילים, גדולים וקטנים כאחד, לצד האתגרים שניצבו בדרכם – וגם את ההחלטות שהיו פחות מוצלחות, אך שמהן הם למדו והסיקו מסקנות חשובות.
התרעות פיקוד העורף