היום בעוד שלושה שבועות פחות או יותר תתעורר ישראל לבוקר קיצי לח. עיתונאים מיוזעים יחכו באולם מקבלי הפנים בנתב"ג ושטיח אדום ייפרס בכניסה לטרמינל. המדליסט האולימפי מריו 2016 ייצא מכבש המטוס לכבשן שבחוץ, יאזין למאות תקתוקי המצלמה וינופף לשלום כמו דוכס אנגלי. וזהו. כאן פחות או יותר יסתיים העניין הציבורי בו ויעבור ל"מעטפת". זה היה צעד קטן לאולימפיאדה וצעד ענק לישראל, תגיד שרת הספורט באותו מעמד. מדינת ישראל גאה בך.
עשית את הטוב ביותר וכמו שאמר טל ברודי - שמת אותנו שוב על המפה. אני מזמין אותך להגיע ללשכתי עם המדליה, יוסיף ראש הממשלה בשיחת טלפון לא מפתיעה. הספורטאי ינסה להיעלם מאור הזרקורים בדרך למשפחה ולחברים שהכינו לו שלטים, אבל ליו"ר האיגוד שלו יהיה המון מה לומר לתקשורת. הוא יספר שזה היה מאמץ של יותר מארבע שנים, שכל הענף תמך בבחור וענה על כל צרכיו ועל כך נתונה גאוותנו. ייתכן שגם נציגי הטוטו והפיס יצטרפו לחגיגה ויזכירו שלולא התמיכה של הגוף שלהם לא היה קם המתנ"ס שבו החל הספורטאי להתאמן בגיל 7 - וודאי שלא היה כסף להכשיר אותו מאוחר יותר לאולימפיאדה. כבוד.
נחזור רגע לאחור. לפני 40 שנה חזרה נדיה קומנץ' מאולימפיאדת מונטריאול לרומניה עם חמש מדליות, שלוש מהן מזהב, ועם התואר של המתעמלת הראשונה שקיבלה את הציון 10. כלאחר כבוד הוזמנה הילדה בת ה־14 לשאת נאום תודה למולדת, ובעיקר לאבי האומה, ניקולאי צ'אוצ'סקו, שכל ההישגים מוקדשים כמובן להוד מעלתו. הרודן היה מרוצה מהכותרות החיוביות שהמתעמלת השיגה לרומניה, ולא רק שהתהדר בהישגיה, אלא גם שלח לעזאזל את המאמן שלה, בלה קרולי, כדי לא לחלוק את התהילה עם מישהו ששורשיו הונגריים בכלל.
מאוחר יותר הידרדרו ההישגים של קומנץ', וקרולי זומן בחזרה לדגל. זה השתלם למתעמלת שקטפה ארבע מדליות (שתיים מזהב) במוסקבה 80', אבל פחות לשליט שהבין שילדה בת 18 מאפילה עליו וגונבת לו את ההצגה בעולם. קרולי קלט שהשלטון הקומוניסטי מחפש אותו ונמלט לארה"ב ב־1981, שמונה שנים לפני שקומנץ' ערקה גם היא.
להבדיל מכל השטויות שנשמע על הכבוד שרוחש לנו העולם בעקבות המדליה בריו, קומנץ' בהחלט הייתה כוכבת עולמית. היא גם הגיעה מענף יוקרתי, שרק בתחרויות הנשים הביא עד היום 62 מדליות לרומניה. ולמרות זאת, מי שנהנה משיא תהילתה הוא השלטון. לא היא או המאמן שלה, ששימשו בסך הכל כלי להאדרתם של פוליטיקאים וראשי המנגנון.
נתניהו הוא ממש לא צ'אוצ'סקו ומירי רגב וראשי האיגודים רחוקים ממנגנון השירות החשאי. ובכל זאת, מתוקף היותם פוליטיקאים במדינת היהודים הם יווסתו לכיוונם את התהילה המיידית ויזנחו, ככל הנראה, את הספורטאים כשאלה יירדו בהישגים או יפרשו. זה לא יקרה בגלל שפוליטיקאים הם אנשים רעים, אלא כי ככה עובד הספורט אצלנו – על בסיס של שנור, עקיצות ותהילה מיידית.