"דיברתי איתו אתמול ועודדנו אותו", הוסיפה האם. "הוא קורא את כל התגובות בכל המקומות, כמה אהבה. זה לא מובן מאליו. הוא יחזור לישראל עם כתר על הראש, לא עם חתיכת מדליה שהיא חתיכת מתכת, וכולם יחבקו אותו ויפרגנו לו על הנחישות. זה לא מובן מאליו, הוא עשה הכל ובאמת מגיע לו. הוא כל כך גאה בעם הזה ורצה מאוד להביא מדליה ולשמח את כל עם ישראל. אני יודעת שהוא עשה את המקסימום, שם את כל הכאבים בצד כמה שהיה יכול. אחרי חודש בלי אימונים זה קשה להיות ברצף בכל הקרבות האלה, עם הכאבים, זה לא קל. הוא נתן את כל כולו. הוא סבל כאבים ואין לאף אחד מושג כמה זה קשה. שבוע וחצי לפני שהוא טס אני גרבתי לו גרביים, ובכל זאת נתתי אמון מלא באורן סמדג'ה, המאמן שלו מגיל ארבע, שאמר לי שיהיה בסדר כי הם איתו".
"הוא לאורך כל השנים שומר על רצף", אמרה האם, "הוא היה מדורג שני בעולם, שלישי בעולם. הוא בטופ העולמי. אין עוד ספורטאי ישראלי ששמר ככה על המקום שלו. הוא אלוף אירופה, הוא ספורטאי השנה, הכל בצניעות, בלי להשוויץ, זו הסיבה שכולם אוהבים אותו ומחבקים אותו. ביום טוב הוא הרי ניצח את אלה שהוא הפסיד להם אתמול. הוא לא סתם מדורג שני בעולם ושלישי בעולם. הוא, תודה לאל, הוכיח, עם כל כך הרבה מדליות וניצחונות, יש לו עבר מפואר, ויהיה לו גם עתיד מפואר".
"אני מאמינה, בעזרת השם. הוא כבר מסמן. הוא ינוח קצת ויעשה את המקסימום, ויהיה חכם יותר".
"הרבה הורים לילדים שמתאמנים בג'ודו פונים אלי לקבל עצות", אמרה מוקי. "הטיפ שלי אליהם הוא תלנו לילד כלים, תאמינו בו. כששגיא חזר עם המדליה של אלוף אירופה, אנחנו לא חגגנו והשתוללנו. כל מדליה וגם כל הפסד, זה חיבוק, והכל בסדר וממשיכים הלאה. לא שידרנו אף פעם אכזבה. החוכמה היא לתמוך, לתת אהבה, ובמדינה שלנו צריך הרבה משאבים וכספים, ונתנו הכל. ביטלנו את עצמנו כי בהתחלה הדרך מאוד קשה ואין ברירה. אני טסתי אתו פעמיים בשנה, מגיל 10, לתחרויות באירופה, וגם שם הוא קצר הצלחות מגיל 10 ו-12. זה המון כסף, והמדינה שלנו - את כל המשאבים שלה שמה במקומות אחרים".