החבית העממית: סטאוט

הבירולוג גדי דבירי קופץ ראש לתוך החבית הכי תוססת בגזרת האלכוהול ועושה לכם קצת סדר בראש וגם בסגנונות הבירה השונים. והפעם: בירת סטאוט…

בפעם הקודמת עסקנו בסגנון הפורטר. תזכורת: השנה היא 1722, בחור בשם הרטווד מבשל לראשונה בירה חזקה מעט, בצבע חום שקלעה בול לטעם הקהל. הבירה התחבבה בעיקר על הסבלים, פועלי הנמל האנגלים, שצרכו ממנה כמויות רבות ושמה השתנה ל-Porter Beer. במרוצת הזמן הפכה הפורטר לבירה הנפוצה ביותר בלונדון ועשרות מבשלות התחרו על השוק. עכשיו בואו נדבר על סטאוט.

המונח Stout, שבתרגום חופשי משמעו "חסון", תיאר במאה ה-18 גרסה חזקה יותר של כל סגנון בירה שהוא. הפורטרים, שבושלו עם רמות אלכוהול גבוהות יותר, נקראו בשפת המקור Stout Porter, ועם הזמן יוחד המונח Stout לתאר את סגנון בירת הפורטר החזקה יותר.

בשנת 1755 פותח בחור צעיר מבשלה באירלנד בה הוא מבשל בירות מסוג ALE. ארבע שנים מאוחר יותר חותם הצעיר על חוזה לרכישת מבשלה נטושה בסנט ג'יימס גייט בעיר דבלין לתקופה של 9,000 שנה. מיד מתחיל אותו צעיר לבשל במבשלה החדשה בירות מסוג ALE, ביניהן גם בירת פורטר. כעשר שנים מאוחר יותר יוצא משלוח היצוא הראשון משערי המבשלה. בשנת 1799 מחליט אותו צעיר להפסיק לבשל כל סגנון בירה אחר ולהתמקד אך ורק בבישול הפורטר שזכה אז, כאמור, לפופולאריות רבה.

עם השנים מפתח הבחור מתכונים לפורטרים חזקים באלכוהול – סטאוט פורטר, ובשנת 1820 מתחילה המבשלה להתייחס לבירה שהיא מייצרת כ-Stout בלבד. שמו של הבחור היה Arthur Guinness. בשלהי המאה ה-19 יוצאת המבשלה של ארתור גינס בקמפיין שיווקי אגרסיבי שבין היתר מציג את יתרונותיו הבריאותיים של הסטאוט שלהם תחת הסלוגן "Guinness is good for you", אך עקב דרישה מצד השלטונות נאלצה החברה להפסיק ולהשתמש בסלוגן הזה.